Ратнер, Йоханан
Вы находитесь на сайте "Архив статей из ЭЕЭ и статей на еврейские темы из Википедии"
(Различия между версиями)
м (добавлена категория «Члены Хаганы» с помощью HotCat) |
|||
| Строка 1: | Строка 1: | ||
{{ElevenImported}} | {{ElevenImported}} | ||
{{Начало_работы}} | {{Начало_работы}} | ||
| + | {{Персона | ||
| + | |имя = Йоханан Ратнер | ||
| + | |оригинал имени = <big>יוחנן רטנר</big> | ||
| + | |портрет = | ||
| + | |размер = | ||
| + | |описание = | ||
| + | |имя при рождении = | ||
| + | |род деятельности = Израильский архитектор и военачальник | ||
| + | |дата рождения = 1891 | ||
| + | |место рождения = [[Одесса]] | ||
| + | |гражданство = Россия, Израиль | ||
| + | |подданство = | ||
| + | |дата смерти = 28.11.1965 | ||
| + | |место смерти = [[Хайфа]] | ||
| + | |отец = | ||
| + | |мать = | ||
| + | |супруг = | ||
| + | |супруга = | ||
| + | |дети = | ||
| + | |награды и премии = | ||
| + | |сайт = | ||
| + | }} | ||
| - | + | Ра́тнер Иоханан (Евгений; 1891, [[Одесса]], – 28 ноября 1965, [[Хайфа]]), [[израиль]]ский архитектор, командир [[Ѓагана|Ѓаганы]] и один из создателей [[ЦАЃАЛ|Армии обороны Израиля]]. | |
| - | Значительны заслуги Ратнера в становлении и развитии вооруженных сил еврейского | + | == Ранние годы == |
| + | Родился и вырос в [[Ассимиляция|ассимилированной]] семье, учился в гимназиях [[Одесса|Одессы]] и Мангейма (Германия). Окончил Технологический институт в Карлсруэ (Германия) по специальности архитектура. | ||
| + | |||
| + | С начала [[Первая мировая война|Первой мировой войны]] вернулся в Россию, служил штабным офицером в царской, а затем в Красной армии. | ||
| + | |||
| + | == Алия и архитектурная работа в СтранеИзраиля == | ||
| + | В 1923 г. приехал в [[Страна Израиля|Палестину]], получил должность профессора в хайфском [[Технион]]е. Ратнер сыграл выдающуюся роль в становлении архитектурного факультета, которым руководил в 1930–63 гг. | ||
| + | |||
| + | Ратнер спроектировал много общественных зданий в [[Страна Израиля|Стране Израиля]]; в их числе: | ||
| + | * гостиница «Эден», | ||
| + | * здание [[Еврейское агентство|Еврейского агентства]] в [[Иерусалим]]е, | ||
| + | * факультет аэронавтики в [[Технион]]е, | ||
| + | * сельскохозяйственная школа в поселении [[Кфар hа-Ярок]], | ||
| + | * учебно-воспитательный комплекс партии [[Мапай]] «[[Кацнельсон, Берл|Бейт-Берл]]» в [[Цофит]]е близ [[Кфар-Саба|Кфар-Савы]] и другие. | ||
| + | |||
| + | Ратнер был одним из тех, кто определил направление и стиль израильской архитектуры. | ||
| + | |||
| + | == Военная деятельность == | ||
| + | Значительны заслуги Ратнера в становлении и развитии вооруженных сил еврейского [[ишув]]а. С созданием сил самообороны он стал членом хайфского комитета [[Ѓагана|Ѓаганы]], участвовал в отражении [[Арабские беспорядки 1929 года|нападений арабских экстремистов на еврейские кварталы Иерусалима в 1929 г]]. | ||
| + | |||
| + | Ратнер содействовал превращению разрозненных местных отрядов [[Ѓагана|Ѓаганы]] в организованную сеть, подчиненную единому центральному командованию, которое он возглавлял в 1938–39 гг. | ||
| + | |||
| + | Ратнер активно поддержал планы создания специальных формирований — ''плугот саде'' (`полевые роты`) и, позднее, [[Палмах]]а. | ||
| + | |||
| + | В годы [[Вторая мировая война|Второй мировой войны]] Ратнер осуществлял координацию действий руководства [[Ѓагана|Ѓаганы]] и [[ишув]]а с командованием британских сил на Ближнем Востоке. Он был одним из создателей так называемого [[Программа для Страны Израиля после захвата (1941)|плана "Кармель"]] — программы организации сопротивления еврейского ишува в случае немецкой оккупации [[Страна Израиля|Палестины]]. | ||
| + | |||
| + | После создания [[ЦАЃАЛАрмии обороны Израиля]] был назначен в Генеральный штаб руководителем отдела планирования при чрезвычайном положении (в чине бригадного генерала). В 1948–51 гг. был военным атташе израильского посольства в Москве. | ||
== Источники == | == Источники == | ||
* КЕЭ, том 7, кол. 92–93 | * КЕЭ, том 7, кол. 92–93 | ||
| + | <!-- | ||
| + | * [http://he.wikipedia.org/wiki/יוחנן_רטנר Статья "יוחנן_רטנר" в ивритском разделе Википедии] | ||
| + | * [http://www.hagana.co.il/show_item.asp?levelId=59798&itemId=48067&itemType=3 יוחנן רטנר] באתר "ההגנה" | ||
| + | * [http://sachlav.huji.ac.il/jerusalem/heb/upload/plan/Ratner.html יוחנן רטנר] באתר "[[האגודה למען ירושלים]]" | ||
| + | * [http://michaelarch.wordpress.com/2010/12/28/%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%95%d7%91-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%93-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%a8-%d7%a9%d7%91%d7%a2/ סקירה על בניין יד לבנים בתכנון רטנר-שושני בבאר-שבע] באתר 'חלון אחורי', 12/2010. | ||
| + | *{{תדהר|5|2174|יוחנן (אויגן) רטנר}} | ||
| + | *{{דבר|דוד בן-גוריון|מכתב השחרור אל פרופ' יוחנן רטנר|1966/02/20|00401}} | ||
| + | *{{דבר||אלפים ליוו את אלוף רטנר למנוחות|1965/02/01|00202}} | ||
| + | *{{מעריב|רפאל בשן|ראיון השבוע עם יוחנן רטנר|1962/01/05|01000}} | ||
| + | *{{מערכות|יוחנן רטנר|מחשבות לבעיית התכנון הצבאי|4/112744|428-427 (קובץ 70 שנה למערכות), אוקטובר 2009}} | ||
| + | * מיכאל יעקובסון: [http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3092026,00.html יופיו אינו ידוע: מגדל הגמל של קיבוץ גניגר בתכנון רטנר], 22.12.11, [[Xnet]]. | ||
| + | Примечания | ||
| + | {{Примечания}} | ||
| + | |||
| + | --> | ||
{{ElevenCopyRight|13449|Ратнер Иоханан}} | {{ElevenCopyRight|13449|Ратнер Иоханан}} | ||
| Строка 18: | Строка 81: | ||
[[Категория:ПальМах]] | [[Категория:ПальМах]] | ||
[[Категория:Члены Хаганы]] | [[Категория:Члены Хаганы]] | ||
| + | [[Категория:Архитектуры]] | ||
| + | [[Категория:Университеты Израиля]] | ||
| + | [[Категория:Евреи - воины]] | ||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | <!-- | ||
| + | |||
| + | רטנר נולד בשנת 1891 ב[[אודסה]]. הוא התחיל לימודי [[גימנסיה]] באודסה, ובשנת [[1905]] לאור הפוגרומים ברוסיה נשלח על ידי אביו ללמוד ב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]], ובה סיים את לימודי הגימנסיה. הוא התארח בבית נוצרי בסביבה מנותקת מיהדות והיה חבר בתנועת [[ואנדרפוגל]]. בשנת 1910 שב לרוסיה והתגייס ל[[צבא האימפריה הרוסית|צבא הצאר]], וסיים בו קורס קצינים, אולם בגלל [[יהודים|יהדותו]] לא זכה לתפקיד קצונה והועבר לכוחות המילואים. הוא שב לגרמניה ללמוד ארכיטקטורה בבית הספר הטכני הגבוה ב[[קארלסרוהה]] שבגרמניה.{{הערה|{{דבר||אלוף פרופ' יוחנן רטנר|1965/01/31|00119}}; {{דבר||המשך|1965/01/31|00210}}.}} ב[[מלחמת העולם הראשונה]] גויס לצבא הרוסי, ולאחר [[מהפכת אוקטובר]] שירת ב{{ה|צבא האדום}} והתקדם עד לפיקוד על חטיבה. אחרי המלחמה היה פעיל בארגון ההגנה העצמית של היהודים באודסה ולאחר מכן שב לקארלסרוהה לסיים את לימודיו. ב-[[1923]] עלה לארץ ישראל ועבד בה כאדריכל. בשנת 1925 היה לעוזר הוראה של פרופ' [[אלכסנדר ברוולד]] ב[[הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון)|פקולטה לארכיטקטורה]] בטכניון.{{הערה|שם=שלון|{{מעריב||החניך לא התבלט|1961/12/28|00400}}.}} בשנותיו הראשונות בארץ הוא תכנן את בית הפועלים ואמפיתיאטרון ב[[חיפה]]. תיכנן את אגפו המערבי של [[בניין הסיטי (חיפה)|סניף בנק אפ"ק]] בחיפה.{{הערה|[[יעקב שורר]], '''לטייל בחיפה בן כרמל וים''', [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 2003, עמ' 33}} בשנת 1928 זכה במקום ראשון בתחרות לתכנון [[בית המוסדות הלאומיים]]{{הערה|{{דבר||הזוכים בהתחרות לתוכנית בית המוסדות הציונים|1928/07/30|00104}}}}. | ||
| + | |||
| + | רטנר הצטרף לארגון [[ההגנה]] ב-[[1925]] והשתתף בחיפה בקורס מדריכים של הארגון כחניך מן השורה למרות הכשרתו הצבאית מתוך רצון להכיר את הארגון מלמטה לפני הצטרפות למפקדה הארצית{{הערה|שם=שלון}}. בטרם קום המדינה שילב את עיסוקו כאדריכל עם עיסוקי הביטחון והיה [[ראש המפקדה הארצית]] הראשון של "[[ההגנה]]" ושל ה[[פלמ"ח]]. שילוב רב תחומי זה הוביל לאחד הרעיונות שלו - הקמת יישובי [[חומה ומגדל]]. היה גם ממתכנני תוכנית "[[מאתיים ימי חרדה|מצדה בכרמל]]".{{הערה|{{דבר|יוחנן רטנר|בימים שצבא היטלר עמד בשערי הארץ|1966/02/20|00400}}.}} ב[[מלחמת העולם השנייה]] שירת כיועץ במטה הכללי של הצבא הבריטי ב[[קהיר]]. במהלך [[מלחמת העצמאות]], כאשר הרמטכ"ל [[יעקב דורי]] היה מנוטרל בגלל מחלה, הוא מונה ל[[ראש המטה הכללי]] של צה"ל, אולם ויתר על התפקיד לאחר שמצא בעיות במטה הכללי וטען ש"לא יוכל לזעזע את המערכת בעת לחימה על ידי הדחות מתבקשות"{{הערה|{{הארץ|מיכאל רטנר|סיפורו האמיתי של יוחנן רטנר|1115523|18 בספטמבר 2009}}}}. במקום זאת נשא בתפקיד ראש אגף התכנון ב[[צה"ל]] והיה אחד מששת האלופים הראשונים. שירת גם כנספח צבאי ב[[מוסקבה]] בשנים [[1948]]-[[1951]]. | ||
| + | |||
| + | בשנת 1955 נתמנה לראש ועדת חקירה, בה השתתפו גם [[דניאל אוסטר]] ויעקב סולומון, שבדקה האם יש לבטל את [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל]] והחליטה כי אין מנוס מהמשך הממשל הצבאי.{{הערה|1=[[אמנון לין]], [http://books.google.com/books?id=qflwATqXofMC&pg=PA124 בטרם סערה], עמ' 124-125.}} | ||
| + | |||
| + | רטנר לימד בפקולטה לאדריכלות ב[[הטכניון|טכניון]] ואף היה [[דקאן]] הפקולטה ומנהל משנה בפועל של הטכניון. | ||
| + | ממשיך דרכו כיום בתחום האדריכלות הוא בנו מיכאל רטנר. | ||
| + | |||
| + | בין המבנים שתכנן: [[בית ברל]], [[מדרשת בן-גוריון]] ב[[שדה בוקר]], [[הכפר הירוק]], [[בית המוסדות הלאומיים]] ב[[ירושלים]], אודיטוריום בית בירם ב[[בית הספר הריאלי]] ב[[חיפה]], הפקולטה ל[[אווירונאוטיקה]] בקרית [[הטכניון]], המחלקה לגאוגרפיה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]], קופת חולים זמנהוף בתל אביב ובית יד לבנים בבאר שבע (תוכנן במקור על ידי רטנר ושושני כבית הכנסת המרכזי של העיר).{{הערה|1={{מעריב||מת פרופ' יוחנן רטנר|1965/01/29|00106|||Ar}}.}} | ||
| + | |||
| + | בנו, הטייס {{נזכור|דוד רטנר|92091}}, נפל בשנת [[1954]].<br /> | ||
| + | [[שמות רחובות בישראל|על שמו רחוב]] בחיפה. | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | * '''חיי ואני''', יוחנן רטנר | ||
| + | * '''מחשבה צבאית ב"הגנה" - יוחנן רטנר, [[יהושע גלוברמן]], [[יצחק דובנו]] (יואב)''', נחום בוגנר, משרד הביטחון, המרכז לתולדות כוח המגן ע"ש ישראל גלילי | ||
| + | * סוסנובסקי, סילבינה (עורכת). '''יוחנן רטנר: האדם, הארכיטקט ועבודתו'''. מרכז מחקר למורשת הארכיטקטורה, הטכניון, 1992. | ||
| + | |||
| + | == == | ||
| + | |||
| + | *{{מדריך רחובות חיפה|רטנר}} | ||
| + | |||
| + | ==הערות שוליים == | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | |||
| + | --> | ||
Версия 15:50, 7 мая 2012
Эта статья была импортирована из Электронной Еврейской Энциклопедии
и еще не обработана
 |
Это только начальный черновик статьи, которая находится сейчас в работе.
Если вы хотите установить контакт с автором статьи, посмотрите историю изменений. |
| Йоханан Ратнер | |
| יוחנן רטנר | |
| Род деятельности: |
Израильский архитектор и военачальник |
|---|---|
| Дата рождения: |
1891 год |
| Место рождения: | |
| Гражданство: |
Россия, Израиль |
| Дата смерти: |
28 ноября 1965 |
| Место смерти: |
Хайфа |
Ра́тнер Иоханан (Евгений; 1891, Одесса, – 28 ноября 1965, Хайфа), израильский архитектор, командир Ѓаганы и один из создателей Армии обороны Израиля.
Содержание |
Ранние годы
Родился и вырос в ассимилированной семье, учился в гимназиях Одессы и Мангейма (Германия). Окончил Технологический институт в Карлсруэ (Германия) по специальности архитектура.
С начала Первой мировой войны вернулся в Россию, служил штабным офицером в царской, а затем в Красной армии.
Алия и архитектурная работа в СтранеИзраиля
В 1923 г. приехал в Палестину, получил должность профессора в хайфском Технионе. Ратнер сыграл выдающуюся роль в становлении архитектурного факультета, которым руководил в 1930–63 гг.
Ратнер спроектировал много общественных зданий в Стране Израиля; в их числе:
- гостиница «Эден»,
- здание Еврейского агентства в Иерусалиме,
- факультет аэронавтики в Технионе,
- сельскохозяйственная школа в поселении Кфар hа-Ярок,
- учебно-воспитательный комплекс партии Мапай «Бейт-Берл» в Цофите близ Кфар-Савы и другие.
Ратнер был одним из тех, кто определил направление и стиль израильской архитектуры.
Военная деятельность
Значительны заслуги Ратнера в становлении и развитии вооруженных сил еврейского ишува. С созданием сил самообороны он стал членом хайфского комитета Ѓаганы, участвовал в отражении нападений арабских экстремистов на еврейские кварталы Иерусалима в 1929 г.
Ратнер содействовал превращению разрозненных местных отрядов Ѓаганы в организованную сеть, подчиненную единому центральному командованию, которое он возглавлял в 1938–39 гг.
Ратнер активно поддержал планы создания специальных формирований — плугот саде (`полевые роты`) и, позднее, Палмаха.
В годы Второй мировой войны Ратнер осуществлял координацию действий руководства Ѓаганы и ишува с командованием британских сил на Ближнем Востоке. Он был одним из создателей так называемого плана "Кармель" — программы организации сопротивления еврейского ишува в случае немецкой оккупации Палестины.
После создания ЦАЃАЛАрмии обороны Израиля был назначен в Генеральный штаб руководителем отдела планирования при чрезвычайном положении (в чине бригадного генерала). В 1948–51 гг. был военным атташе израильского посольства в Москве.
Источники
- КЕЭ, том 7, кол. 92–93
Уведомление: Предварительной основой данной статьи была статья Ратнер Иоханан в ЭЕЭ
