Кирьят-Тивон

Вы находитесь на сайте "Архив статей из ЭЕЭ и статей на еврейские темы из Википедии"

(Различия между версиями)
Перейти к: навигация, поиск
м (добавлена категория «Посёлки Израиля» с помощью HotCat)
Строка 16: Строка 16:
  |статус                  =  
  |статус                  =  
  |русское название        = Кирьят-Тивон
  |русское название        = Кирьят-Тивон
-
  |оригинальное название  =
+
  |оригинальное название  = '''<big>קִרְיַת טִבְעוֹן</big>'''
  |герб                    =  
  |герб                    =  
  |флаг                    =  
  |флаг                    =  
Строка 44: Строка 44:
  |язык сайта 2            =  
  |язык сайта 2            =  
}}
}}
-
'''Кирьят-Тивон''' — населённый пункт в [[Израиль|Израиле]].
 
-
Расположен в 15 км к юго-востоку от Хайфы, на главной дороге в город [[Назарет]].
+
'''Кирьят-Тивон''' ('''<big>קִרְיַת טִבְעוֹן</big>''') — поселок городского типа в [[Израиль|Израиле]].
-
Население  16 тыс. жителей. (в 2007 году)
+
== Географические данные ==
 +
Расположен в 15 км к юго-востоку от [[Хайфа|Хайфы]], на главной дороге в город [[Назарет]].
 +
 
 +
Население  16 тыс. жителей. (в 2007 году). Площадь поселка — около 780 га.
 +
 
 +
== История ==
 +
Основан в 1958 г. в результате объединения поселков Алрои (1935), Кирьят-Амал (1937) и Тивон (1947). Древний город Тивон, упоминаемый в талмудических источниках, находился в районе [[кибуц]]а [[Аллоним|Аллоним (киббуц)]] (близ Кирьят-Тивона).
 +
 
 +
== Экономическая база поселения ==
 +
Жители заняты в легкой промышленности, торговле, в сфере обслуживания или работают за пределами поселка (в частности, в Хайфе). В поселке много домов отдыха, гостиниц, пансионов и т. п.
 +
 
 +
== Достопримечательности ==
 +
В пределах Кирьят-Тивона находится кладбище, где похоронены члены организации [[hа-Шомер]]. Вблизи Кирьят-Тивона обнаружены остатки древнего города [[Бет-Шеарим|Бет-Шеарим]] (2–4 вв. н. э.), многочисленные гробницы и катакомбы.
{{rq|stub|img|sources}}
{{rq|stub|img|sources}}
Строка 54: Строка 65:
{{Хайфский округ}}
{{Хайфский округ}}
{{Israel-geo-stub}}
{{Israel-geo-stub}}
 +
 +
 +
{{WikiCopyRight}}
 +
{{ElevenCopyRight|12099|КИРЬЯТ-ТИВОН}}
[[Категория: Населённые пункты Израиля]]
[[Категория: Населённые пункты Израиля]]
[[Категория:Посёлки Израиля]]
[[Категория:Посёлки Израиля]]
-
 
+
[[Категория:География Израиля]]
-
[[ca:Qiryat Tivon]]
+
-
[[cs:Kirjat Tiv'on]]
+
-
[[de:Kirjat Tiw'on]]
+
-
[[en:Kiryat Tiv'on]]
+
-
[[es:Qiryat Tiv'on]]
+
-
[[fr:Kiryat Tivon]]
+
-
[[he:קריית טבעון]]
+
-
[[it:Kiryat Tivon]]
+
-
[[pl:Qiryat Tiv'on]]{{WikiCopyRight}}
+
{{checked_final}}
{{checked_final}}
 +
<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירם. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה.
 +
 +
{{בוט יישובים/2300|1|
 +
|שם=קריית טבעון
 +
|שם בערבית=
 +
|סמל=[[תמונה:Kiryat Tivon COA.png|150px]]
 +
|דגל=
 +
|תמונה=[[קובץ:Tiveon_072.jpg|מרכז|250px]]
 +
|כתובית=קריית טבעון מ[[הכרמל]]
 +
|רוחב=32.7197
 +
|אורך=35.1298
 +
|ראש העיר=דוד אריאלי
 +
|אתר אינטרנט=http://www.ktv.org.il
 +
}}
 +
[[קובץ:Alroy spring 006.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שכונת אלרואי]]
 +
[[קובץ:Tiveon065.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתיו הדרומיים של היישוב]]
 +
'''קריית טבעון''' היא [[מועצה מקומית]] ב[[מחוז חיפה]] ב[[ישראל]]. הקריה נבנתה על שרשרת גבעות בגבול [[עמק יזרעאל]] ו[[עמק זבולון]], וממוקמת כ-15 ק"מ דרומית-מזרחית ל[[חיפה]] ו-5 ק"מ מ[[יקנעם עילית]]. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[1958]]. שם היישוב הוא חיבור של שמות היישובים קריית עמל וטבעון, אשר אוחדו לרשות אחת. כביש חיפה-[[נצרת]] ([[כביש 75]]) חוצה את קריית טבעון כאשר בצפונו נמצאת טבעון (לשעבר) ובדרומו קריית עמל, אלרואי וקריית חרושת (לשעבר). גבולות קריית טבעון: במערב – קיבוץ [[שער העמקים]] וכביש ג'למי-מגידו, בדרום – שדות העמק ומושב [[כפר יהושע]], במזרח – [[קיבוץ]] [[אלונים]] והמושב [[שדה יעקב]], בצפון – היישובים [[בסמת טבעון]] ו[[נופית]].
 +
 +
== תולדות המקום ==
 +
קריית טבעון סמוכה לאתר העתיקות של [[בית שערים]] שהיה אתר התיישבות יהודי חשוב ב[[תקופת בית שני]]. ראשית קיומה של בית שערים, בתקופת המלוכה הישראלית. בתקופת [[המרד הגדול]], בית-שערים הייתה העיר השנייה בגודלה אחרי ציפורי במחוז הגליל. [[יוספוס פלביוס]] מזכיר בכתביו את בית-שערים כאסם התבואות של [[ברניקי]] אחות המלך [[אגריפס השני]].
 +
 +
השם "טבעון" נזכר החל מתקופת הבית השני. לאחר חורבן הבית, היה במקום כפר יהודי ובו [[בית-כנסת]]. מיקומם, כנראה בקרבת מוסד רמת-הדסה של היום.
 +
 +
ב[[המאה ה-2|מאה ה-2]], היה במקום מושב [[הסנהדרין]] ובה ישב [[רבי יהודה הנשיא]], עורך המשנה. במאה [[המאה ה-3|השלישית]] ו[[המאה ה-4|הרביעית]] לספירה הוקם בבית-שערים [[בית קברות]] גדול בו נקברו עשירים מארץ ישראל ומחוצה לה. בתקופה [[האימפריה הביזנטית|הביזנטית]] נעשתה בית-שערים עיר מבוצרת. בחפירות שהחלו בשנת [[1936]] התגלו מערכות קברים, בסיליקה, בית-כנסת, ובית מלאכה לזכוכית.
 +
 +
בתקופת [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]], הוקמו במקום היישובים שייך א-בריק (בשטח [[גבעות זייד]]) וחרתיה. אדמות אלו נרכשו על ידי [[קק"ל]] ובמקום התיישבו בשנת [[1924]] קבוצות של חסידים (נחלת יעקב, עבודת ישראל), אך לא הצליחו להאחז בקרקע, נטשו והקימו את [[כפר חסידים]]. משכשל נסיון ההתיישבות של קבוצות חסידים אלו, עלו על אדמות שייח אבריק בשנת [[1926]] אנשי "קבוצת הרועים" אשר הזמינו את [[אלכסנדר זייד]] ורעייתו ציפורה להצטרף אליהם. הקבוצה עסקה ב[[כיבוש העבודה]] ושמירה במקום במסגרת [[אגודת השומרים]]. על הלחימה העיקשת וההתמדה להיאחז בקרקע, כתב [[אליעזר שמאלי]] את ה[[רומן]] "אנשי בראשית". אלכסנדר זייד נרצח ב-10 ביולי 1938 על ידי ערבים מקומיים מן המארב, סמוך לקברות השומרים של היום.
 +
 +
ההתיישבות החדשה באזור החלה במחצית השנייה של [[שנות ה-30]], כאשר נוסדו '''קריית-חרושת''', '''אלרואי''' ו'''קריית-עמל''' על ידי [[שיכון עובדים]]. כעשר שנים לאחר מכן, בשנת [[1947]], נוסדה '''טבעון'''. בתחילת 1939 חוברו היישובים לרשת ה[[טלפון]] בהשתדלותו של [[פרדריק קיש]]{{הערה|{{דבר||קרית עמל|1939/03/26|00808}}}}.
 +
 +
בשנת [[1958]] התאחדו היישובים '''קריית-עמל''', '''אלרואי''' ו'''טבעון''' ליחידה מוניציפלית אחת בשם קריית טבעון. '''קריית חרושת''' סופחה לקריית-טבעון בשנת [[1979]].
 +
 +
==אוכלוסייה==
 +
{{בוט יישובים/2300|2}}
 +
 +
{{ציר זמן/אוכלוסייה|כותרת=להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:|מקסימום=18000|מספר גרפים=8|1948=3000|1955=7700|1961=9500|1972=9900|1983=11200|1995=12500|2005=13700|2010=16600}}
 +
 +
==שכונות וישובים-לשעבר במועצה==
 +
===קריית עמל===
 +
נוסדה ביוזמתו של [[דב פטישי]]. פטישי חש את המצב החמור של חוסר התעסוקה באותם ימים, והגה את רעיון ההתיישבות במקום, על פיו, בנו התושבים בתיהם במו ידיהם, ולידם עיבדו שטחי חקלאות כ[[משק עזר]], ובכך סייעו לפרנסתם. בתחום קריית עמל נמצא בית הקברות של [[אגודת השומרים]].
 +
 +
===טבעון===
 +
כנזכר לעיל, נוסדה 10 שנים לאחר מכן בתוך חורש אלונים. הגורם המיישב היה חברת "קרת". המתיישבים בחלקם הגדול היו בעלי מקצועות חופשיים וזאת בניגוד לתושבי קריית-עמל אשר ברובם היו עובדי כפיים.
 +
===רמת טבעון===
 +
השכונה הרשמית הראשונה בקריית טבעון, הוקמה באמצע שנות ה-80 עד לתחילת שנות ה-90 ונמצאת בקצה היישוב, בסמיכות לכפרים הערביים בסמת טבעון וכפר זבידאת. בשכונה נמצא המתנ"ס הקהילתי השני בגודלו ביישוב, גני ילדים וחטיבת ביניים שנבנתה במקביל להקמת השכונה. בתי המגורים של רחוב תמר שבחלק ב' של רמת טבעון, אופיינים פרבר עירוני, אם כי רובם דו-משפחתיים. במשך השנים התפתח האזור שסביב וכולל אזור מסחרי השייך למעשה לכפר זבידאת הסמוך. בשנת 2006 הודיעה מועצת היישוב על הקמת [[מרכז קניות|קניון]] ראשון בשכונה, אך הפעולה יצרה התנגדות מצד התושבים. לאחר כשמונה חודשים של עבודות הכנה הופסקה הבנייה, בשל צינור מים ראשי של חברת "[[מקורות]]"; התקרית הצריכה שינוי בתוכניות המתחם ובדחיית העבודות בלמעלה משנה. נכון ל[[אוקטובר]] [[2010]] המתחם נמצא בעיצומו של תהליך הבנייה וסיום הפרויקט צפוי לחודש מרץ 2012.
 +
כיום יש קניון ברמת טבעון בשם "קניון מול היער"
 +
 +
===אלרואי===
 +
[[תמונה:אבישי טייכר 184.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת [[רכבת העמק]] באלרואי]]
 +
מקור השם: [[דוד אלרואי]] שעמד בראש תנועה משיחית ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]]. היישוב נוסד בשנת [[1935]] על ידי תושבים שהיו מאוגדים בארגון בשם "ארגון הכורדים מסג'רה למושב עובדים" <ref>http://www.bet-alon.co.il/info/site_details.php?site_id=432</ref> שבאו מ[[חיפה]], יוצאי [[קמישלי]] ([[כורדיסטן]]) שמרביתם עלו דרך [[סוריה]] ומקורם בקהילת [[נציבין]] שב[[טורקיה]]. משפחות אלו התגוררו בעבר בחוות סג'רה ומשם עברו לאילניה ועזבו<ref>http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/087/796.html</ref> . ההרשאה להקים את היישוב כיישוב מיוחד ליוצאי כורדיסטן התקבלה לאחר מאבק שקיים "ארגון הכורדים בחיפה" מול המוסדות המיישבים. במסגרת המאבק, החליטו פעילי הארגון לעלות ל[[ירושלים]] ולקיים שביתת שבת במשרדי [[הקרן הקיימת לישראל]]. בעיצומה של השביתה הגיעו הדברים לכדי תגרת ידיים ואחדים מן השובתים נעצרו. הם הזעיקו לעזרתם את יוצאי כורדיסטן תושבי ירושלים, בני השכונות [[זיכרון יוסף]] ושערי רחמים ([[נחלאות]]) אשר עלו לבניין הקק"ל ודרשו בתוקף את שחרור העצורים. מנחם אוסישקין, יו"ר הקק"ל, התערב ופנה למשטרה בבקשה לקיים הליך שיפוט מהיר. כל העצורים נקנסו בסך חצי לירה (הקנס שולם על ידי המוסדות המיישבים) ושוחררו בו בלילה. מספר ימים לאחר מכן התקבלה הודעה מהקק"ל, כי הוחלט להקים יישוב ליהודים הכורדים אנשי חיפה באדמות חרתיה, סמוך לטבעון. בני היישוב בנו במו ידיהם צריפים למגוריהם, ועיבדו לידם חלקות אדמה כמשקי עזר. כמו כן, עסקו בגידול [[צאן]] ו[[בקר]] ומשקי בית כגון גידול [[תרנגולת|תרגולות]] ו[[ברווז]]ים. עד מהרה נאלצו לחסל את גידולי הבקר, בשל חוסר נסיון וחוסר הדרכה חקלאית והחלו לעבוד מחוץ ליישוב. תושבים רבים עבדו ב[[נשר מפעלי מלט ישראליים|בית חרושת "נשר"]] הסמוך. כיום, אלרואי היא שכונה במועצה המקומית קריית טבעון. ליד השכונה נובע [[מעיין אלרואי]].
 +
 +
===קריית חרושת===
 +
[[קובץ:Xaroshet061.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריית חרושת]]
 +
מקור השם: היישוב המקראי [[חרושת הגויים]] שלפי סברה שכן בסביבה זו. בקיץ [[1920]] התמקם על גבעת 'חרושת גויים' מחנה העבודה הכללי של [[גדוד העבודה]] לסלילת הכביש [[חיפה]]-ג'דה (לימים [[רמת ישי]]) ובסמוך לו התמקם [[גדוד שומריה]] שאף אנשיו עסקו בסלילת הכביש. קריית-חרושת נוסדה בשנת [[1935]] וסבלה קשות ב[[המרד הערבי הגדול|מאורעות 1936-39]]. בשנת [[1938]] נרצחו חמישה מתושביה בהתקפת ערביים מכפרי הסביבה. היישוב שהיה רשות מקומית קטנה, שמנתה כ-240 תושבים, לא התפתח כמתוכנן ולכן הוחלט ב[[משרד הפנים]], ביולי [[1979]], לספח את קריית-חרושת לקריית-טבעון.
 +
 +
כיום מכילה קריית חרושת את רוב עתודות הקרקע לבניה של קריית טבעון. הבנייה הינה צמודת קרקע, ומורכבת בעיקר מבתים [[קוטג' (מבנה)|דו משפחתיים]] ופרויקט [[בנה ביתך]] רחב היקף.
 +
 +
==אופי היישוב==
 +
קריית טבעון מתאפיינת בבניה נמוכה, חורשות עצים וגינון רב. סגנון זה מושך קבוצות אוכלוסייה חזקות ולכן יש מגמה לשמר אותו יחד עם פיתוח ובנייה של שכונות חדשות. כמו כן קיימת החלטת מועצה שלא לפתח תעשייה או מלאכה אשר יש בה מזהמי אוויר, מים או קרקע. היישוב היה חלוץ בתחום ה[[מיחזור]] עוד ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]], עת שברוב יישובי ישראל לא הייתה תשתית לריבוי מיכלי-אשפה, הפרדת אשפה, מתקני מיחזור וכדומה. בכל בית ביישוב יש היום שני פחים - פסולת למחזור ולפסולת רטובה, הנאספים בימים שונים.
 +
 +
===אקלים===
 +
תנאי האקלים באזור נחשבים לנוחים. הפרש הטמפרטורה שנתית ממוצעת: 19 מעלות. הטמפרטורה הממוצעת בין יום ולילה היא 10 מעלות. הלחות הממוצעת: 70% - 65%. ממוצע ימי שרב בשנה: 20 - 40 יום וימי שרב כבדים: 3 - 6 ימים. כמות הגשם הממוצעת בשנה: 700 מ"מ.
 +
 +
===צמחייה===
 +
[[תמונה:אלון התבור העתיק בקריית טבעון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלון התבור העתיק בקריית טבעון. היקף גזעו-5.3 מטר]]
 +
[[קובץ:QIקריתטבעון 1977.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[מגדל מים|מגדל המים]] בנקודה הגבוהה ביישוב]]
 +
[[קובץ:Tiveon017.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיכר הבנים]]
 +
בשטח הגבעות בתחומי היישוב וסמוך אליו גדלים שרידי יער [[אלון התבור]] וה[[ליבנה רפואי|ליבנה הרפואי]] ו[[אלה אטלנטית|האלה האטלנטית]], חורש טבעי וכן יעור אינטנסיבי חדש של [[אורן|אורנים]] נטע הקק"ל.
 +
 +
בין עצי אלון התבור ראוי לציון עץ האלון העתיק שהיקף גזעו 5.3 [[מטר]]. בסביבתו המטופחת הוצבו ספסלים כפינת הנצחה לחייל {{נזכור|אילן גבאי|517381}}, קצין צנחנים שנפל ב[[מלחמת לבנון השנייה]].
 +
 +
===אורח חיים===
 +
סגנון המגורים בקריית טבעון מהווה לתושבים רבים, המתגוררים בה, מעין פשרה בין [[ההתיישבות העובדת]] לבין סגנון חיים בכרך. שיעור ניכר מתושבי הקריה הם עוזבי קיבוצים. התושבים מגלים מעורבות רבה בנעשה ביישוב, לדוגמה: אחוז המתנדבים למשא"ז קריית טבעון, מבין תושביה, הינו מן הגבוהים במדינה.
 +
 +
גודל היישוב, מאפשר לתושביו להתכנס באירועים מיוחדים כמו חגים לאומיים, עצרות זיכרון וכדומה, לציינם ולחגוג אותם יחדיו. חגיגיות [[יום העצמאות]] נחגגות באופן מסורתי באצטדיון העירוני, כאשר את המופע המרכזי הינו הפקה המסתמכת על הקהילה עצמה, כגון הקונסרבטוריון העירוני, בתי הספר, [[תנועת נוער|תנועות הנוער]], מקהלות שונות, חוגי ריקוד ועוד.
 +
 +
===מקורות פרנסה===
 +
מאחר ובקריה עצמה אין תעשיות, מפעלים ומוסדות רבים, עובדים רוב התושבים מחוץ למקום (ב[[חיפה]], [[מפרץ חיפה]], [[עפולה]] וכיוצא בזה).
 +
 +
===חינוך פורמלי וחינוך משלים===
 +
בקריה 17 גני ילדים (טרום חובה וגני חובה), 3 בתי ספר ממלכתיים, בית ספר ממלכתי-דתי, בית ספר לחינוך מיוחד, חט"ב ובית ספר תיכון. בקריה נמצא אחד מבתי הספר של הקהילה ה[[אנתרופוסופיה|אנתרופוסופית]] ‏‏<ref>‏[http://shaked.newsnet.co.il/Front/Tools/homepage.asp].‏</ref>. אחוז מקבלי תעודת הבגרות נכון לסוף [[2004]] עומד על 72%.
 +
 +
תנועת [[הצופים העבריים]] ותנועת [[הנוער העובד והלומד]] הן תנועות הנוער הגדולות ביותר בקריית טבעון, ובהם חברים למעלה מ- 350 ו150 בני נוער בהתאמה. בשאר התנועות (חילוניות ודתיות)חברים עוד כ-100 בני נוער - אחוז בני הנוער הפעילים בתנועות נוער הוא גבוה מאוד באופן יחסי.
 +
 +
'''מוסדות חינוך נוספים'''
 +
 +
* "[[אורנים]]" - מכללה אקדמית לחינוך המאפשרת לסטודנטים ללמוד לקראת התארים .B.A, B.Sc
 +
 +
* "מכינת רבין" - [[מכינה קדם צבאית]] היושבת בתוך מכללת אורנים
 +
 +
* "[[רמת הדסה]]" - כפר לנוער 6 שנתי מיסודה של הסוכנות היהודית
 +
 +
* "כפר תקווה" - כפר סגור לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. תושבי הכפר משתלבים בחיי הקהילה הן באירועים ציבוריים והן בהעסקה
 +
 +
===תרבות, פנאי וספורט===
 +
עד [[מלחמת ששת הימים]] הייתה קריית טבעון מרכז לקייט ונופש והתאפיינה בפנסיונים רבים ו[[בית הבראה|בבתי הבראה]]. השינוי בהרגלי הנופש והקייט בציבור הישראלי, הרצון לשהות קרוב לשפת הים, הנהירה לחו"ל, והרצון לנפוש באזורי [[הגליל העליון]], [[רמת הגולן]] ו[[סיני]], הביאו לדעיכה של הקייט והנופש בקריה.
 +
 +
ביישוב [[בית קולנוע]], [[בריכת שחיה|בריכות שחייה]] שבה משחקת קבוצת הכדורמים של היישוב [[הפועל קריית טבעון (כדורמים)|הפועל קריית טבעון]] ומגרשי [[כדורגל]] ו[[כדורסל]]. [[קונסרבטוריון]] למוזיקה ובית ספר למחול פועלים ביישוב ומהווים חלק מרכזי בטקסים ממלכתיים שנערכים ביום העצמאות ובימי הזיכרון, בנוסף לרסיטלים שמתקיימים בחודשי הקיץ.
 +
 +
===אתרים===
 +
[[File:PikiWiki Israel 13292 Al-Roy valley railroad station.jpg|thumb|250px|תחנת רכבת העמק המשוחזרת אלרואי]]
 +
*הגן הלאומי [[בית שערים]] הגובל עם שכונת קריית עמל. בבית שערים מקיים היישוב מסורת של טקס קבלת התורה לכיתות ב'.
 +
 +
*[[אנדרטת אלכסנדר זייד]], המנציחה את [[אלכסנדר זייד]] ואת פועלו.
 +
 +
* [[רכבת העמק]] תחנת אלרואי - שיחזור של רכבת העמק ושל אחת מהתחנות העתיקות.
 +
 +
* מעיין אלרואי - גן מטופח עם מעיין מים במרכזו, הזורם אל נחל הקישון.
 +
 +
==השכנים הבדואים==
 +
סמוך לקריית-טבעון שוכן היישוב [[בסמת טבעון]] - יישוב המאוכלס ב[[בדואים]] אשר רוכזו מ[[כפר בלתי מוכר|כפרים בלתי מוכרים]] מהסביבה הקרובה. כמו כן, צורפו למועצה המקומית כפרים בדואים מסורתיים כ[[ערב אל חילף]] ו[[זובידאת]].
 +
 +
==ערים תאומות==
 +
*{{דגל|צרפת}} [[קומפיין]], [[צרפת]].
 +
*{{דגל|גרמניה}} [[בראונשווייג]], [[גרמניה]]
 +
*{{דגל|קרואטיה}} [[צ'אקובץ]], [[קרואטיה]].
 +
 +
== לקריאה נוספת ==
 +
'''[[דב פטישי]]''', "קריה בצל אלונים:תולדות קריית-טבעון", הוצאת צ'ריקובר, 1983
 +
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
 +
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Kiryat Tivon|שם ויקישיתוף=קריית טבעון}}
 +
*[http://www.ktv.org.il אתר המועצה המקומית]
 +
* [http://www.romgalil.org.il/cds/859/ קריית טבעון] באתר [[הרשות לפיתוח הגליל]]
 +
* {{דבר|[[עמוס כרמלי]]|קריית חרושת|1969/07/18|02200}}
 +
 +
== הערות שוליים ==
 +
{{הערות שוליים}}
 +
{{מחוז חיפה}}
 +
[[קטגוריה:ישראל: מועצות מקומיות]]
 +
[[קטגוריה:קריית טבעון|*]]
 +
{{coord|32|43|26|N|35|07|38|E|type:city|display=title}}
 +
 +
-->

Версия 07:03, 8 мая 2012

Тип статьи: Текст унаследован из Википедии


Кирьят-Тивон
קִרְיַת טִבְעוֹן
Страна Израиль
Координаты Координаты: 32°43′26″ с. ш. 35°07′38″ в. д. / 32.723889° с. ш. 35.127222° в. д. (G) (O) (Я)32°43′26″ с. ш. 35°07′38″ в. д. / 32.723889° с. ш. 35.127222° в. д. (G) (O) (Я)
Население 14 500 человек (2009)
Часовой пояс UTC+2, летом UTC+3


Кирьят-Тивон (קִרְיַת טִבְעוֹן) — поселок городского типа в Израиле.

Содержание

Географические данные

Расположен в 15 км к юго-востоку от Хайфы, на главной дороге в город Назарет.

Население 16 тыс. жителей. (в 2007 году). Площадь поселка — около 780 га.

История

Основан в 1958 г. в результате объединения поселков Алрои (1935), Кирьят-Амал (1937) и Тивон (1947). Древний город Тивон, упоминаемый в талмудических источниках, находился в районе кибуца Аллоним (киббуц) (близ Кирьят-Тивона).

Экономическая база поселения

Жители заняты в легкой промышленности, торговле, в сфере обслуживания или работают за пределами поселка (в частности, в Хайфе). В поселке много домов отдыха, гостиниц, пансионов и т. п.

Достопримечательности

В пределах Кирьят-Тивона находится кладбище, где похоронены члены организации hа-Шомер. Вблизи Кирьят-Тивона обнаружены остатки древнего города Бет-Шеарим (2–4 вв. н. э.), многочисленные гробницы и катакомбы.



п·о·р
Хайфский округ  Flag of Israel
Города Бака-Джат  • Хадера  • Хайфа  • Кирьят-Ата  • Кирьят-Бялик  • Кирьят-Моцкин  • Кирьят-Ям  • Нешер  • Ор-Акива  • Тират-Кармель  • Умм-эль-Фахм Файл:Israel haifa dist.png
Населённые пункты Арара  • Биньямина-Гиват Ада  • Далият эль-Кармель  • Зихрон-Яаков  • Зиср-аз-Зарка  • Кфар Кара  • Маале Ирон  • Осафия  • Фурейдис  • Пардес Хана-Каркур  • Кирьят-Тивон  • Рехашим
Региональные советы Алона  • Хоф а-Кармель  • Менаше  • Звулун
Другие округа: Тель-Авивский округ  • Иерусалимский округ  • Северный округ  • Центральный округ Израиля  • Южный округ  • Округ Иудея и Самария





Уведомление: Предварительной основой данной статьи была аналогичная статья в http://ru.wikipedia.org, на условиях CC-BY-SA, http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0, которая в дальнейшем изменялась, исправлялась и редактировалась.

Электронная еврейская энциклопедия на русском языке Уведомление: Предварительной основой данной статьи была статья КИРЬЯТ-ТИВОН в ЭЕЭ
Источник — «http://www.jearc.info/wiki/%D0%9A%D0%B8%D1%80%D1%8C%D1%8F%D1%82-%D0%A2%D0%B8%D0%B2%D0%BE%D0%BD»
Личные инструменты
 

Шаблон:Ежевика:Рубрики

Навигация