|
|
| (15 промежуточных версий не показаны.) |
| Строка 1: |
Строка 1: |
| - | {{Остатье
| + | #redirect [[:ej:Площадь Хамра в Хайфе]] |
| - | | ТИП СТАТЬИ = 1
| + | |
| - | | АВТОР1 = Л.Гроервейдл
| + | |
| - | | АВТОР2 =
| + | |
| - | | АВТОР3 =
| + | |
| - | | СУПЕРВАЙЗЕР =
| + | |
| - | | ПРОЕКТ =
| + | |
| - | | ПОДТЕМА =
| + | |
| - | | КАЧЕСТВО =
| + | |
| - | | УРОВЕНЬ =
| + | |
| - | | ДАТА СОЗДАНИЯ =2/12/2011
| + | |
| - | | ВИКИПЕДИЯ =
| + | |
| - | | НЕОДНОЗНАЧНОСТЬ =
| + | |
| - | }} {{Заготовка_раздела}}
| + | |
| - | [[Файл:Hamra square - Haifa (3).jpg|250px|left|thumb|Площадь в 1934 году без автобусов. Против часовой стрелки справа налево, глядя на северо-запад: автобус отправляется на Яффское шоссе (теперь - ул. Натанзона). Дом слева остался на своём месте]] | + | |
| - | [[Файл:Hamra square - Haifa (5).jpg|250px|left|thumb|Площадь Хамра, вид на север, сейчас - угол улиц Элияhу и Натанзона.]]
| + | |
| - | [[Файл:Hamra square - Haifa (2).jpg|250px|left|thumb|Площадь Хамра в 1930 году. Стоянка извозчицких пролёток.]]
| + | |
| - | [[Файл:Hamra square - Haifa.jpg|250px|left|thumb|Площадь, вид на юг, на Адар. Дом на проспекте Защитников, 1. В нём ресторан "Абу Юсуф"]]
| + | |
| - | | + | |
| - | <!--
| + | |
| - | | + | |
| - | '''כיכר חמרה''' הייתה כיכר בצורת מלבן ב{{ה|עיר התחתית}} של [[חיפה]] שנבנתה ב[[חיפה בתקופה העות'מאנית|תקופה העות'מאנית]]. הכיכר התפתחה בצמוד לשער המערבי של "חיפה החדשה" שהייתה בין חומות. הכיכר שימשה כמרכז הפעילות של העיר. האזור הנקרא היום "כיכר פריז" בקצה שדרות פלי"ם שוכן על הקטע המזרחי של כיכר חמרה המקורית.
| + | |
| - | | + | |
| - | ==היסטוריה==
| + | |
| - | הכיכר הייתה מוקפת באזור בנייה צפוף. בצמוד לכיכר היה גן ששימש את התושבים באזור. בסמוך לכיכר נמצאו שוק, בתי קפה ובתי מלון כדוגמת [[מלונות הרצליה (חיפה)|מלון הרצליה]]. הפעילות המסחרית של העיר התחתית התרכזה ברחובות שסביב השוק וב[[דרך יפו (חיפה)|דרך יפו]] ודרך אלנבי. הכיכר שימשה כמקום כינוס וחניה לכ-30 כרכרות ששימשו להסעת תושבים. הכרכרות היו עגלות דו-מושביות מוצלות ונקראו "חנטורות", ומכאן שמה העממי "סאחאת אל חנאטיר" (כיכר העגלות). מטבח הפועלים הראשון בחיפה שהוקם ב[[שנות העשרים]] שכן ליד כיכר חמרה{{הערה|[[חיים אהרונוביץ]], '''הדר הכרמל, מסכת עמל ויצירה של דור מיסדים ובונים''', הוצאת ועד הדר הכרמל, 1958, עמ' 28, אלי נחמיאס, מטבח הפועלים כעוגן הצלה לפועלי חיפה, '''חיפה - בטאון העמותה לתולדות חיפה''', גיליון 4, נובמבר 2006, עמ' 25}}. באזור שסביב הכיכר גרו משפחות נוצריות ונבנו בה מספר כנסיות ביניהן מצפון בצמוד לכיכר "כנסיית אליהו הנביא" שנבנתה בשנת [[1867]] על ידי ה[[כרמליתים]]. מדרום ברחוב המרוניתים היוצא מהכיכר, נבנתה בשנת [[1891]] הכנסייה ה[[מרונים|מרונית]] "סט. לואי". ממזרח לכיכר בתחילת רחוב פלי"ם של היום, נבנתה בשנת [[1862]] כנסייה [[הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית|יוונית-קתולית]] בשם "[[בית החסד|א-סיידה"]]. בעקבות כך כונה האזור "חרת אל-כנאיס".
| + | |
| - | | + | |
| - | הכיכר שימשה כ"תחנת אוטובוס" עבור תושבי [[המושבה הגרמנית (חיפה)|המושבה הגרמנית]] הסמוכה. נלי שומכר, בתו של [[גוטליב שומכר]], מספרת בספרה "גשם משמים בהירים" שלאחר שהמשפחה הייתה מסיימת את קניותיה בשוק, הם היו מתיישבים באחת החנטורות שהמתינו בכיכר ותמורת פרוטות נסעו לביתם.
| + | |
| - | | + | |
| - | בשנת [[1921]] בעקבות ביקורו של [[וינסטון צ'רצ'יל#יחסו ליהודים, לציונות ולשואה|וינסטון צ'רצ'יל]] בארץ, נערכו הפגנות של ערבים בכיכר נגד מדיניותו הפרו ציונית בעיניהם, שפוזרו בכוח על ידי המשטרה.{{הערה|[[יצחק קליין]], הקהילה הערבית בחיפה בתקופת המנדט, בתוך: '''חיפה בהתפתחותה 1918-1948''', עידן 12, ירושלים, [[יד יצחק בן-צבי]], 1989, עמ' 121}}
| + | |
| - | | + | |
| - | לאחר כיבוש [[המנדט הבריטי]] גדל הצורך בתעבורה ולכיכר נכנסו גם כלי רכב ממונעים שנקראו "טקסי". כלי רכב אלה חנו גם הם בכיכר חמרה. בעקבות הצפיפות הרבה אסרו השלטונות על כניסת כל סוגי כלי תעבורה לרחוב השוק בקטע שבין כיכר חמרה ורחבת המסגד. תקנה זו הגבירה את הצפיפות ברחובות האחרים שחלקם הפכו לחד סטריים. בסופו של דבר החליטה [[עיריית חיפה|העירייה]] בשנת [[1926]] לסלק את הגן והקיוסק הצמודים לכיכר כדי להקל על העומס. החלטה זו בוצעה בשנת [[1929]].
| + | |
| - | | + | |
| - | בשנת [[1927]] הסתיימה בנייתו של מרכז מסחרי גדול בשטח שהשתרע מרחוב יפו לכיוון הים מול הכיכר, שנקרא לאחר מכן, "[[המרכז המסחרי הישן]]".{{הערה|[[גילברט הרברט]] וסילבינה סוסנובסקי, התפתחותה של חיפה 1948-1918 - תכנון וארכיטקטורה, בתוך: '''חיפה בהתפתחותה 1918-1948''', עידן 12, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 1989 , עמ' 51}}
| + | |
| - | | + | |
| - | חמישה רחובות עיקריים הובילו לכיכר והם שימשו את התנועה הציבורית שהלכה וגדלה בעקבות התפתחות העיר. בצפון מערב הכיכר יצאה דרך יפו, מדרום לה דרך אלנבי שיצאה מהפינה הדרומית מערבית של הכיכר. מהצלע הדרומית של הכיכר יצאו שני רחובות לכיוון דרום (במעלה ההר) שהובילו לרחוב סטנטון (היום שיבת ציון): רחוב המרוניטים ממערב, וממזרחו רחוב חמרה (היום רחוב ח'טיב) שיצא מהפינה הדרומית מערבית של הכיכר. מהפינה הצפונית מזרחית של הכיכר יצא רחוב השוק (היום רחוב נתנזון) לכיוון מזרח שהוביל לרחבת השוק ולמסגד המרכזי "[[מסגד אל-ג'רינה|אל-ג'רינה]]".
| + | |
| - | | + | |
| - | בשנת [[1930]] התייקרו מחירי הבנזין, התייקרות שהביאה ל[[שביתת הנהגים (1931)|שביתת תחבורה כללית]] ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית לענייני תחבורה. הוועדה טיפלה גם בעיר חיפה ובסדרי החניה בכיכר חמרה. רחבת הכיכר חולקה לאזורים על פי ייעוד: אזור לחניית כרכרות סוסים, אזור לאומניבוסים (כלי תחבורה להובלת 7 נוסעים ויותר), קווים עירוניים ובינעירוניים ואזור למוניות. כל אזור הופרד ממשנהו באיי תנועה.
| + | |
| - | | + | |
| - | הגידול במספר התושבים בשכונות היהודיות הביא לגידול בדרישה לתחבורה הציבורית, מספר האומניבוסים גדל ובעקבותיו העומס על הכיכר. [[משטרת המנדט|שוטרים]] שהוצבו בכיכר אכפו את זמן העמידה בתור של כלי התחבורה ושלחו כלי רכב לסיבובי סרק עד שיתפנה להם מקום בכיכר. בעקבות העומס הוחלט באוגוסט 1934 לבטל את חניית האוטובוסים בכיכר והכיכר הפכה לתחנת הורדה והעלאה של נוסעים בלבד. בכיכר נשארו רק המוניות, הכרכרות ומקומות חניה לכלי רכב של העובדים באזור. בשנת 1935 עברו חלק מהכרכרות והמוניות לחנות ב[[דרך העצמאות|רחוב המלכים]] (דרך העצמאות של היום), קווי האוטובוסים הבינעירוניים עברו ל[[כיכר פלומר]] (ליד [[תחנת הרכבת חיפה מרכז - השמונה|תחנת רכבת מרכז]]), וכיכר חמרה, שהייתה עמוסה מאוד בשנים קודמות, נותרה כמקום חניה למכוניות פרטיות ולמוניות. מצב זה לא השתנה עד שנת [[1948]].
| + | |
| - | | + | |
| - | בזמן מלחמת העצמאות שימשה הכיכר כמוקד להתכנסות של תושבים ערבים והתקפות על יהודים. מהכיכר ירו צלפים ערבים לרחוב אלנבי.{{הערה|{{דבר||התקפות זעם של כנופיות על יהודים ובריטים|1948/03/19|00108}}}}{{הערה|{{דבר||מאורעות חיפה|1948/03/24|00208}}}} ובכיכר נזרקו רימונים ופצצות.{{הערה|{{דבר||יום התקפות בחיפה - ההגנה עוקרת את המתקיפים מעמדותיהם|1947/12/11|00107}}}}{{הערה|{{דבר||חודשו התקפות הפורעים בחיפה|1948/02/11|00104}}}} קיר מגן שנבנה בקצה דרך יפו והכיכר שמטרתו הייתה להפריד בין השוק ובין בתי היהודים הוסר על ידי הבריטים{{הערה|{{דבר||שותפות ערבית בריטית לפרעות ביהודי חיפה|1948/04/18|00207}}}} ב{{ה|קרב על חיפה}} ביום [[22 באפריל]] [[1948]] הגיעו הלוחמים אל הכיכר בשעה 9 בבוקר. הכיכר הייתה ריקה וכל החנויות היו סגורות.{{הערה|{{דבר|יוסף|איך נכבשה חיפה|1948/05/09|00205}}}}
| + | |
| - |
| + | |
| - | לאחר [[מלחמת העצמאות]] חל שינוי גדול באזור הכיכר. בשנת [[1949]] התקבלה החלטת ממשלה על תוכנית שקמונה, שבמסגרתה נהרס חלק מן [[העיר התחתית]]. כל האזור ממזרח לכיכר "הקסבה" נהרס כליל, רחוב השוק וסביבתו נעלמו. כל מקומות החניה שהיו בכיכר נעלמו, נסלל כביש (קצה שדרות המגינים) שעבר בשטח הכיכר וחיבר את רחבת אלנבי עם אזור "ג'מעת אל איסתקלאל" (שדרות פלי"ם של היום). מהכיכר המקורית הגדולה נותר רק שטח קטן.
| + | |
| - | | + | |
| - | בשנת [[1954]] החליטה עיריית חיפה להקים את [[הכרמלית]]. הרכבת הוקמה על ידי חברה צרפתית. ייתרת השטח המקורי של כיכר חמרה נבחר להיות נקודת המוצא של הרכבת בעיר התחתית. בתקופה זו הייתה מערכת היחסים בין ישראל ו[[צרפת]] מאוד ידידותית, ולכבודם הוחלט לשנות את שם הכיכר ל"כיכר פריז".
| + | |
| - | | + | |
| - | בשנת 2011, שופץ אזור הכיכר במסגרת תוכנית השיקום הכוללת של עיריית חיפה בעיר התחתית. הכיכר תוכננה על ידי חברה צרפתית. ביום 28 בנובמבר 2011, התקיים טקס חנוכת הכיכר המשופצת בנוכחות ראש עיריית חיפה [[יונה יהב]], ראש עיריית פריז [[ברטראן דלנואה]] שגריר צרפת בישראל, ראשי העדות בחיפה ונוספים. עיריית פריז תרמה לכיכר ריהוט וגופי תאורה בסגנון פריזאי.
| + | |
| - | | + | |
| - | -->
| + | |
| - | | + | |
| - | == Источники и ссылки ==
| + | |
| - | * [http://he.wikipedia.org/wiki/כיכר_פריז_(חיפה) Статья "כיכר_פריז_(חיפה)" в ивритском разделе Википедии]
| + | |
| - | * [http://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Hamra_Square Фотографии с Wikimedia]
| + | |
| - | * [http://www.haaretz.co.il/gallery/1.1170135 נועם דביר, עיריית פריז תיקח חלק בשיפוץ ]כיכר פריז בעיר התחתית בחיפה, באתר הארץ, 5 באפריל 2011
| + | |
| - | | + | |
| - | == Литература ==
| + | |
| - | * אלי לירן, '''כיכר חמרה כבבואה להתפתחות התחבורה הציבורית בחיפה בשנים 1950-1920''', חיפה -בטאון [[העמותה לתולדות חיפה]], גיליון 6, אוקטובר 2008, עמ' 23-16
| + | |
| - | * יעקב שורר, '''לטייל בחיפה בין כרמל לים''', הוצאת משרד הביטחון, 2003, עמ' 32-31
| + | |
| - | | + | |
| - | Примечания
| + | |
| - | <references/>
| + | |
| - | | + | |
| - | {| align=center
| + | |
| - | <gallery widths="190px" heights="190px" perrow="3">
| + | |
| - | Файл:Paris Square – Carmelit station.JPG|Площадь Парижа - станция [[Кармелит]]а
| + | |
| - | Файл:Paris Square – Carmelit station & Eliyahu st.JPG|Площадь Парижа - станция [[Кармелит]]а и улица Элияhу
| + | |
| - | Файл:Paris Square (5).JPG|Проход между домами на ул. Защитников, 1 - в доме находится ресторан Абу Юсуфа
| + | |
| - | Файл:Paris Square (7).JPG|Вид с площади в сторону запада. Справа улица Натанзона. Раньше здесь начиналось Яффское шоссе.
| + | |
| - | </gallery>
| + | |
| - | |}
| + | |
| - | {{coord|32.81771043981257|34.99996304512024|display=title|type:landmark}}
| + | |
| - | | + | |
| - | [[Категория:География Израиля]]
| + | |
| - | [[Категория:Черновые материалы для работы]]
| + | |
