|
|
| (40 промежуточных версий не показаны.) |
| Строка 1: |
Строка 1: |
| - | {{Начало_работы}}
| + | #redirect [[:ej:Гора Скопус]] |
| - | | + | |
| - | [[קובץ:East Jerusalem Map HE1a1.PNG|שמאל|ממוזער|350px|מפת שכונות ירושלים]] | + | |
| - | [[תמונה:הגן הבוטני.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[הגן הבוטני בהר הצופים]]]]
| + | |
| - | [[תמונה:האוניברסיטה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[האוניברסיטה העברית]] בהר הצופים]]
| + | |
| - | [[תמונה:Amfiteatron-al-shem-Rothberg.JPG|שמאל|ממוזער|200px|התיאטרון הפתוח. ברקע נראים [[מדבר יהודה]], [[אל-זעיים]] ו[[מעלה אדומים]] ובאופק [[ים המלח]]]]
| + | |
| - | [[File:PikiWiki Israel 8976 armored buses of mount scopus.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוטובוסים המשוריינים ששימשו להעלאת השוטרים (חיילים) להר הצופים - ב[[מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל]]]]
| + | |
| - | [[קובץ:האוניברסיטההעברית 1130.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין איינשטיין למתמטיקה בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, 3/09]]
| + | |
| - | '''הר הצופים''' הוא הר בתחום [[ירושלים]] הצופה על מרבית שטח ירושלים, ועל שטח נרחב מ[[מדבר יהודה]] כולל [[ים המלח]]. גובהו 826 מטרים מעל [[פני הים]], כ־100 מטרים מעל העיר העתיקה, וכ־1,240 מטרים מעל פני [[ים המלח]]. הבאים לירושלים מהצפון ראו ממנו לראשונה את העיר ואת [[בית המקדש]], ומכאן שמו. שמו הלועזי של ההר "סקופוס" הוא תרגום יווני של השם העברי. ב[[ערבית]] קרוי ההר: ראס אל-מושריף راس المشرف, (בתרגום לעברית: ראש הנשקף) שם נוסף ב[[ערבית]] הוא ג'בל סקובוס جبل سكوبس, הנגזר משמו הלטיני של ההר).
| + | |
| - | | + | |
| - | ==גאולוגיה וגאוגרפיה==
| + | |
| - | הר הצופים הוא פסגה על רכס הררי המקיף את ירושלים ממזרח, על רכס זה בולטות שלוש פסגות: הר הצופים, [[הר הזיתים]] פסגת [[א-טור]] – בגובה 818 מטר ו[[הר המשחית]], הפסגה הדרומית על הרכס המתנשאת לגובה 747 מטר. לרכס יש כמה שלוחות בצפון ירושלים ובהן [[הגבעה הצרפתית]], [[גבעת המבתר]] ו[[גבעת התחמושת]].
| + | |
| - | | + | |
| - | קו פרשת המים בין אגן הניקוז של [[הים התיכון]] ל[[ים המלח]] עוברת בין פסגת הר הצופים לפסגת הגבעה הצרפתית. שתי פסגות אלה מצויות גם על גבול [[מדבר יהודה]]. הנחל המנקז אזור זה אל הים התיכון הוא [[נחל צופים]] וזה המנקז את האזור אל ים המלח הוא [[נחל אוג]]. במקביל לקו פרשת המים, מעט ממערב לה, עוברת דרך גב ההר ההיסטורית שעליה נסללו [[דרך שכם]] ו[[דרך בר לב]]. בנחל צופים עוברת דרך חשובה נוספת מבחינה היסטורית שעליה נסללה [[דרך יגאל ידין]].
| + | |
| - | | + | |
| - | רכסי הר הצופים ו[[הר הזיתים]] בנויים מ[[סלע משקע|סלעי משקע]] ימיים. החבורה המרכיבה אותו נקראת "[[חבורת הר הצופים]]" תופעה זו מתוארכת לתקופת ה[[סנון]] והיא כוללת בתוכה את [[תצורת מנוחה]] ([[קירטון]] לבן ורך) ואת [[תצורת משאש]] (שכבות [[צור]] כהה וקשה). סלע הקירטון הרך נוח מאוד לחציבה, אולם אינו מתאים כחומר גלם לבניית הבתים. זו אחת הסיבות שרכס הר הצופים לא נבנה בתקופות הקדומות ושימש בעיקר לחציבת מערות קבורה.
| + | |
| - | | + | |
| - | ==היסטוריה==
| + | |
| - | === ההר במקורות ===
| + | |
| - | לראשונה, מופיע שמו של ההר בספריו של [[יוסף בן מתתיהו]] בספר [[קדמוניות]] יא פרק ח' מספר ההיסטוריון על מפגשו של [[אלכסנדר מוקדון]] עם הכוהן הגדול שנערכה על ההר:
| + | |
| - | | + | |
| - | {{ציטוטון|וכששמע שהוא לא רחוק מהעיר, יצא עם הכוהנים והמון האזרחים וערך לו קבלת–פנים... במקום אחד הקרוי הצופים<ref>לעומת מקור זה, בתלמוד הבבלי (יומא סט) כתוב שפגישה זו אירעה ב[[אנטיפטרוס]]</ref>... מפני שאפשר היה לראות משם את ירושלים ואת בית–המקדש}}
| + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | בספרו [[מלחמות היהודים]] ב פרק יט' מספר בן מתתיהו כי הלגיונות הרומאיים החלו את ההתקפה על ירושלים מבסיסם על ההר:
| + | |
| - | | + | |
| - | {{ציטוטון|מצא לו צסטיוס שעת הכשר להתנפל על העיר... ושם את מחנהו במקום הנקרא צופים (סקופוס) במרחק שבעה ריסים מן העיר}}
| + | |
| - | | + | |
| - | המשנה ב[[מסכת פסחים]] פרק ג' משנה ח מציינת את הצופים כנקודה שממנה והלאה לא חייב אדם לחזור להר הבית במקרה שלקח אתו בטעות בשר של [[קורבן (יהדות)|קורבן]]. ב[[מסכת מכות]] (דף כג) מוזכר "הצופים" כמקום שבו [[קריעה (אבלות)|קרעו]] חכמי ישראל את בגדיהם בראותם את [[בית המקדש]] בחורבנו. אולם, זיהויו של "הצופים" עם הר הצופים ספציפית, אינו בטוח כלל ועיקר, וכנראה הכוונה לכל נקודה שממנה ניתן '''לצפות''' על בית המקדש <ref>[http://daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/36/03602.htm הרב יהודה זולדן, הצופים לירושלים, אמונת עיתיך, תמוז מנחם אב תש"ס, אתר דעת]</ref>, או ל[[הר הזיתים]] באופן כללי.
| + | |
| - | | + | |
| - | ===המנדט הבריטי===
| + | |
| - | בשנת [[1914]] רכש [[המשרד הארץ ישראלי]] את אחוזתו של סר [[ג'ון גריי היל]]<ref>יעקב וַרמן '''קרוליין אמילי גריי היל: הציירת האוריינטליסטית מהר הצופים''', ב[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]] חוברת 112, תמוז תשס"ד</ref> על פסגת ההר במטרה להקים במקום את "בית מדרש התורה והעבודה". בשנת [[1917]], לאחר [[כיבוש ירושלים בידי הבריטים]], שימש ההר כמחנה צבאי בריטי, והוקם בו בית קברות צבאי לחללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. (ראה להלן)
| + | |
| - | | + | |
| - | ב-[[24 ביולי]] [[1918]], הונחה בהר [[אבן פינה|אבן הפינה]] ל[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]]<ref>ימימה רוזנטל (עורכת), '''כרונולוגיה לתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל''' תרע"ח-תרצ"ו/ 1917-1935, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1979, עמ' 19</ref> שתוכננה על ידי האדריכל הבריטי סר [[פטריק גדס]], במעמד [[זאב ז'בוטינסקי]]. ב-[[1 באפריל]] [[1925]], נערך טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית, בשנים הראשונות עסקה האוניברסיטה במחקר בלבד והוראה פורמלית התחילה רק בשנת [[1928]].
| + | |
| - | | + | |
| - | בשנת [[1938]] נפתח מצפון לאוניברסיטה [[בית החולים הדסה הר הצופים]] ובו 300 מיטות, בית ספר לאחיות, מכוני מחקר ומחלקות אשפוז מודרניות. במהלך [[מלחמת העצמאות]] נותק בית החולים מירושלים העברית מכיוון שהדרך אליו עברה בשכונת [[שייח' ג'ראח]] הערבית.
| + | |
| - | | + | |
| - | ===מלחמת העצמאות===
| + | |
| - | ב[[מלחמת העצמאות]] נותק ההר מירושלים העברית מכיוון שהדרך אליו עברה בשכונת [[שייח' ג'ראח]] הערבית. ההר הפך ל[[מובלעת]] שהתנועה אליה התנהלה בשיירות בלבד. לאחר שבאפריל [[1948]] הותקפה שיירה של עובדי בית החולים הידועה גם כ[[שיירת הדסה]] הופסקה תנועת השיירות, והושבתה פעילות האוניברסיטה ובית החולים.
| + | |
| - | | + | |
| - | ב־[[7 ביולי]] 1948 יום אחד לפני סיומה של [[ההפוגה הראשונה]] נכנס לתוקפו הסכם בין המפקדים הצבאיים של ישראל והמפקדים של [[הלגיון הערבי]] על [[אזור מפורז|פירוזו]] של הר הצופים, ההסכם הושג בתיווכו של [[האו"ם]] <ref>חתומים על ההסכם: דוד שאלתיאל - המפקד הצבאי של ירושלים, זעים (נורמן) לאש - מפקד הדיוויזיה הראשונה, ז'אן ניווינהויז - יו"ר ועדת ההפוגה של האו"ם.</ref>. ההר חולק לשלושה אזורים: המובלעת הישראלית, שכללה את מתחמי האוניברסיטה, [[בית החולים הדסה הר הצופים]], בית הקברות הצבאי הבריטי, והכפר הערבי [[עיסאוויה]] כאזור מפורז ישראלי. מדרום לשטח הישראלי נקבע [[שטח הפקר]], ומדרום לו שטח מפורז ירדני, שכלל את [[מתחם אוגוסטה ויקטוריה]] ([http://lib.cet.ac.il/storage/Pics%5C12900_12999%5C0000012905%5C12905_198%5B1%5D.gif מפה]). בהסכם נקבע שישראל תחזיק בהר 85 שוטרים, החמושים בנשק קל בלבד, ו־35 אנשי סגל עובדים אזרחים. במקביל הוגבל גם מספר השוטרים בשטח המפורז הירדני ל-46 שוטרים. הסכם זה נשאר בתוקפו עד לסופה של מלחמת העצמאות ואושר מחדש ב[[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות]] שנחתמו עם [[ירדן]] ב־[[3 באפריל]] [[1949]] <ref>'''ידען מעריב תשכ"ד''', בית דפוס מעריב, אוגוסט 1963, עמ' 64 ו-65</ref>. בהסכם נקבע כי מדי שבועיים תועלה להר שיירה לאספקה ולהחלפת אנשי ההר. השיירה כללה שלושה רכבים: שני משוריינים ומשאית שהובילה להר אספקה, ובירידה מההר הובילה ספרים מבית הספרים הלאומי שבהר, אשר הועברו לספריות האוניברסיטה בירושלים העברית. שיירה זו הועמדה תחת פיקוח [[האומות המאוחדות|האו"ם]], והייתה יוצאת מ[[מעבר מנדלבאום]]<ref>שני המשוריינים של השירה הדו שבועית מוצגים כיום ב[[מוזיאון בתי האוסף]] ב[[תל אביב]].</ref>.
| + | |
| - | | + | |
| - | ===מובלעת הר הצופים===
| + | |
| - | שני הצדדים קיימו את הסדרי הפירוז באופן חלקי. ישראל העלתה להר חיילים במדי שוטרים <ref>http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3546625,00.html</ref>, הצליחה להבריח להר נשק כבד יותר מהמותר בהסכם, והצליחה לבצר חלק מהמתחם. מאידך הירדנים בנו מוצבים צבאיים בשטחים המפורזים ואף בשטחי ההפקר, השתלטו על הכפר עיסאוויה ועל שטחים נוספים שנכללו בשטח הישראלי. עם זאת, לא הופסקה תנועת השיירה הדו שבועית, למרות שעוכבה לעתים בידי הירדנים. נוסף לכך, הגבולות המדויקים של השטח הישראלי היו שנויים במחלוקת בין הצדדים, מכיוון ש[[מפה|מפת]] הסכם המפקדים, שבה תוחמו שטחי השליטה ואשר אושררה בהסכם שביתת הנשק, אבדה.
| + | |
| - | | + | |
| - | ב־[[1954]] הוקמה יחידה צבאית ייעודית בשם "מצוף 247" לשם החזקת הר הצופים. תקריות אש אירעו לעתים רחוקות במשך התקופה, אם כי [[הוראות פתיחה באש|הוראות הפתיחה באש]] הישראליות דרשו איפוק מרבי (מחשש שהירדנים יכבשו את ההר לפני שכוחות סיוע יצליחו לעבור דרך השטח הירדני). תקריות קשות אירעו בשנים [[1957]] וב־[[1958]]. ב־1958 נהרגו בהר ארבעה חיילים ישראלים שנתקלו במארב ירדני בגן הבוטני של מתחם האוניברסיטה. באותה תקרית נהרג גם היושב ראש האמריקאי של [[ועדת שביתת הנשק]] שבא לתווך בין הצדדים. בעקבות התקרית נקבעו הסדרים חדשים בחלק מהנושאים השנויים במחלוקת, כמו הסדרי שליטה בכפר עיסאוויה.
| + | |
| - | | + | |
| - | בתקופת מובלעת הר הצופים נבנו בירושלים המערבית שמחוץ למובלעת מוסדות חלופיים למוסדות שעמדו בשממונם בהר הצופים. הבולטים בהם היו קמפוס האוניברסיטה ב[[גבעת רם]] ומתחם [[בית החולים הדסה]] ב[[עין כרם]]. השיירות שהביאו אספקה להר הצופים הוציאו ממנו בהדרגה, בדרכם חזרה, ציוד רפואי ואוניברסיטאי מן ההר.
| + | |
| - | | + | |
| - | הירדנים שהתכוננו ליוזמה צבאית ישראלית ליצירת רצף טריטוריאלי בין הר הצופים לבין שאר ירושלים המערבית הקימו בין שטחים ישראליים אלה ביצורים בכל גבעה שלא הייתה מיושבת בשכונה ערבית. הם הקימו ביצורים מסיביים ב[[גבעת התחמושת]] וביצרו לצד גבעת התחמושת גם את [[גבעת המבתר]] ואת [[הגבעה הצרפתית]].
| + | |
| - | | + | |
| - | ===מלחמת ששת הימים===
| + | |
| - | ביומה הראשון של [[מלחמת ששת הימים]] הופגז ההר. מחשש שהירדנים ינסו לכבוש את ההר, ניתנה הוראה לכוחות צבא הגנה לישראל לחבור להר הצופים. המאמץ העיקרי של צה"ל בגזרת ירושלים הופנה לחבירה אל ההר. כוחות צנחנים של צה"ל הצליחו לחבור אליו לאחר כיבוש [[גבעת התחמושת]] ושכונת שייח' ג'ראח וכוחות שריון חברו אליו לאחר כיבוש גבעת המבתר והגבעה הצרפתית.
| + | |
| - | | + | |
| - | ===נאום הר הצופים===
| + | |
| - | {{ערך מורחב|נאום הר הצופים}}
| + | |
| - | | + | |
| - | לאחר המלחמה, לאחר איחוד ירושלים והר הצופים הוזמן [[יצחק רבין]], [[רמטכ"ל]] [[מלחמת ששת הימים]], לקבל תואר [[דוקטור לשם כבוד]] מטעם [[האוניברסיטה העברית בירושלים]]. ב-[[15 ביוני]] [[1967]] בטקס קבלת התואר נשא יצחק רבין נאום היסטורי הידוע כ'''נאום הר הצופים''', שביטא את רוח צה"ל, ועורר הד נרחב בציבור. את הנאום חיבר [[קצין חינוך ראשי]], [[מרדכי בר-און]].
| + | |
| - | | + | |
| - | :רבין התייחס בנאומו לתפקיד צה"ל בעיצוב ה[[חינוך]] וה[[תרבות]] של החברה הישראלית, בכך שהוא נוטל על עצמו משימות חינוך ייחודיות כמו משימתם של אנשי ה[[נח"ל]] והמורות החיילות באזורי הפיתוח, אך את עיקר נאומו הוא הקדיש להכרה במוסריותו של צה"ל בעת מלחמת ששת הימים, גילויים שלדבריו, "ראשיתם ברוח וסופם ברוח". הוא הביא דוגמאות של גילויי אחווה ורעות שהתגלו במלחמה, כמו "חבלנים שסיכנו את חייהם למלט את חברם הפצוע בשדה מוקשים". הסיבות לגילויים אלה בקרב חיילי צה"ל לא נבעו לדבריו מתוך רגשות מיליטנטיים, אלא מתוך צדקת הדרך והכרת תפקידם "להבטיח קיום האומה במולדתה" וכי הצבא "מהעם בא ואל העם חוזר".
| + | |
| - | | + | |
| - | ===שיקום===
| + | |
| - | לאחר [[מלחמת ששת הימים]] החלו פעולות שיקום של המבנים על ההר. מאחר שהמבנים היו ברובם בעלי ערך ארכיטקטוני, היסטורי ואף רגשי ארך תהליך השיקום והבניה זמן רב. על בניין בית החולים הדסה הופקד האדריכל [[יעקב רכטר]], ועל קמפוס האוניברסיטה הופקד צוות האדריכלים [[דוד רזניק]]-[[שמואל שקד]]-[[רם כרמי]]-[[חיים קצף]]. בקצהו המזרחי של הקמפוס הוקם מערך הבניינים שיועד במקור למחלקה למדעי הטבע (כיום אולמות הרצאות ואגף בבניין בצלאל) ו[[מגדל המים (הר הצופים)|מגדל המים]] ([http://atar.mscc.huji.ac.il/~geo/Library/scaning%20map/MountScopus.jpg מפה]). התכנון הופקד בידי האדריכלים [[בנימין אידלסון]] ו[[גרשון ציפור]], ובניין [[בצלאל]] החדש על ידי האדריכל [[גרשון ציפור]]. הקמפוס נבנה בצורה הדומה למצודה סגורה ומבוצרת<ref>[[דוד קרוינקר]], '''ירושלים - המאבק על מבנה העיר וחזותה''', ביתן זמורה 1988.</ref>.
| + | |
| - | | + | |
| - | לאחר איחוד שני חלקי העיר ובכדי שההר לא ינותק עוד ממרכז ירושלים, רוכז מאמץ הבניה בירושלים בין השנים 1968 - 1972 ב[[שכונות הבריח]]. שכונות אלה, [[מעלות דפנה]], [[רמת אשכול]], [[גבעת המבתר]] ו[[הגבעה הצרפתית]] נבנו לאורך כביש חדש שחיבר את הר הצופים לשאר ירושלים העברית שלא דרך שכונות ערביות - כביש "שדרות אשכול". ליד כביש זה נבנה בתקופה זו גם [[המטה הארצי]] החדש של משטרת ישראל. גם תנועת האוטובוסים אל הר הצופים, שלפני 1947 עברה דרך שכונת שייח' ג'ראח וסבלה מהתנכלויות הערבים חודשה דרך שדרות אשכול. מסלול קו 9 הועתק אל כביש זה בסוף שנות השישים וחיבר את ההר אל [[כיכר ציון|מרכז ירושלים]] העברית, קו 28 חיבר את ההר עם [[התחנה המרכזית בירושלים]] ועם קמפוס גבעת רם וקו 26 חיבר את ההר עם שכונות שונות במערב ירושלים.
| + | |
| - | | + | |
| - | בשנת [[1969]] הוענקה תרומה להקמת [[בית המשפט העליון]] בהר הצופים ונערכה תחרות אדריכלים בה זכתה הצעתם של האדריכלים סופר-קולודני, אך בשל אילוצים שונים, בוטלה התרומה ובית המשפט נחנך בסופו של דבר ב-[[1992]] בגבעת רם ליד [[משכן הכנסת]].
| + | |
| - | | + | |
| - | בין הגבעה הצרפתית לבין קמפוס הר הצופים הוקמו מעונות סטודנטים שהכילו 800 חדרים. בשנות השמונים נחנכו מבנים רבים נוספים בקמפוס הר הצופים. עם הגידול בקמפוס ובאוכלוסיית הסטודנטים, התווסף לקוי האוטובוס הנוסעים אל ההר גם קו 4א שחיבר את ההר עם אוכלוסיית הסטודנטים שהתגוררה בשכונות הבריח.
| + | |
| - | | + | |
| - | בשנות השמונים נחנך בשטח מובלעת הר הצופים לשעבר [[מלון הייאט]] (בו נרצח [[רחבעם זאבי]]), הגדול שבמלונות ירושלים באותה עת.
| + | |
| - | | + | |
| - | ===מנהרת הר הצופים===
| + | |
| - | בחודש [[ינואר]] [[2003]] נחנך כביש הר הצופים, על מנת שישמש ככביש גישה נוסף לירושלים, ממזרח, מכיוון [[בקעת הירדן]], [[יריחו]] ו[[מעלה אדומים]].
| + | |
| - | | + | |
| - | הכביש, שאורכו כשלושה קילומטרים, מתחיל בכביש [[מעלה אדומים]] – ירושלים עולה לכיוון הר הצופים ועובר מתחת לקמפוס של האוניברסיטה העברית במנהרה חצובה הידועה כמנהרת הר הצופים. המנהרה היא למעשה מערכת של שתי מנהרות נפרדות, באורך של 550 מטר כל אחת. בכל מנהרה ישנם שני נתיבי תנועה.
| + | |
| - | | + | |
| - | ==בית הקברות הצבאי הבריטי==
| + | |
| - | [[תמונה:JWC6.jpg|ממוזער|שמאל|200 px|שער הכניסה לבית הקברות]]
| + | |
| - | {{ערך מורחב| בית הקברות הבריטי בירושלים}}
| + | |
| - | '''בית הקברות הבריטי בירושלים''' (Jerusalem War Cemetery) הוא [[בית קברות צבאי]] ל[[חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה]].
| + | |
| - | | + | |
| - | בית הקברות הוקם לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ובו נקברו חללים שנפלו במהלך הקרבות באזור ירושלים. מיקום בית הקברות נבחר על פי מספר שיקולים ולבסוף הוקם על פסגת הר הצופים מאחר שבאותה תקופה היה ההר מחוץ לגבול המוניציפלי של ירושלים הבריטית. על כך נוספו שיקולים מעשיים כגון ריכוז של קברים ארעיים וקרבה למפקדה, אך ערך מוסף ניתן על ידי הנוף שנשקף מהר הצופים אשר נתן ביטוי מוחשי לקונוטציות היסטוריות ודתיות של ירושלים, המקרינה מקדושתה על בית הקברות.
| + | |
| - | | + | |
| - | בבית הקברות נטמנו 2,515 חללים,{{הערה|שם=הוועדה|1=[http://www.cwgc.org/search/cemetery_details.aspx?cemetery=71401&mode=1 בית הקברות הצבאי בירושלים] באתר הוועדה של הקהילייה הבריטית לקברי מלחמה}} מהם 2,449 חללי מלחמה, מתוכם 2,218 חללים מ[[בריטניה]]. מהסך הכולל, 100 חללים לא זוהו.
| + | |
| - | | + | |
| - | עוד הוצבה בבית הקברות מצבת זיכרון ל-3,300 חללים שלא נודע מקום קבורתם שנהרגו בארץ ישראל ובמצרים. סך הכל, הונצח בבית הקברות הצבאי בירושלים, זכרם של 5,815 חללי מלחמת העולם הראשונה. אין בבית הקברות חללים שנהרגו לאחר מלחמה זו.{{הערה|שם=הוועדה}}
| + | |
| - | | + | |
| - | ==האוניברסיטה העברית בירושלים==
| + | |
| - | {{ערך מורחב| האוניברסיטה העברית בירושלים}}
| + | |
| - | | + | |
| - | [[תמונה:Founding_of_the_Hebrew_University.jpg|שמאל|ממוזער|200px|טקס חנוכת האוניברסיטה, 1925]]
| + | |
| - | האוניברסיטה העברית בירושלים היא ה[[אוניברסיטה]] הראשונה שהוקמה ב[[ארץ ישראל]] ([[1925]]) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי [[הטכניון]]). האוניברסיטה הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות מדענים חתני [[פרס נובל]].
| + | |
| - | | + | |
| - | ביום [[24 ביולי]] [[1918]], נערך בהר הצופים טקס הנחת [[אבן פינה|אבן הפינה]] לאוניברסיטה העברית<ref>ימימה רוזנטל (עורכת), '''כרונולוגיה לתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל''' תרע"ח-תרצ"ו/ 1917-1935, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1979, עמ' 19</ref>. כשבע שנים לאחר מכן, ב-[[1 באפריל]] [[1925]], נערך טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית.
| + | |
| - | הקמת מדינת ישראל מסמלת תפנית בתולדות האוניברסיטה. בתום [[מלחמת העצמאות]], האוניברסיטה נאלצה למצוא משכן בבתים זמניים בעיר . עם איחוד ירושלים, בעקבות [[מלחמת ששת הימים]], הוחל בשחזור ובהרחבה של קמפוס הר הצופים, שזכה לתנופת בנייה רחבה. מרבית הפקולטות עברו בשנת [[1981]] להר הצופים, וב[[קמפוס גבעת רם]] נותרו בעיקר הפקולטה למדעי הטבע ו[[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]].
| + | |
| - | | + | |
| - | ==הגן הבוטני על הר הצופים==
| + | |
| - | הגן היה גולת הכותרת של עבודתו המדעית והחינוכית של הבוטנאי [[אלכסנדר איג]]. הוא ביסס את הגן על הצומח של ארץ ישראל לפי [[בית גידול|בתי גידול]] והקים עם תלמידיו ועמיתיו ([[מיכאל זהרי]] ו[[נעמי פיינברון]]), [[חולית (דיונה)|דיונות]] זעירות, [[גדת נהר|גדת נחל]], [[חורש ים תיכוני]] זעיר וכדומה, בהם שתלו צמחים מקומיים. הוא ליקט צמחים לגן גם ב[[סוריה]], [[טורקיה]], [[עיראק]] ו[[לבנון]], ממנה הביא שתילי 350 [[ארז]]ים. בהמשך טיפלו בגן בוטנאים כ[[טוביה קושניר]] ו[[קלרה חן]].
| + | |
| - | | + | |
| - | בשנת [[1947]] הועבר לגן [[גן החיות התנכ"י]], אשר תוכנן להשתלב בגן הבוטני. רוב בעלי חיים שרדו את קרבות מלחמת העצמאות, אך רעבו בשל מחסור במזון המתאים לצרכיהם. ב-[[1950]] הושג הסדר עם הירדנים ובעלי החיים שנותרו הורדו מההר בשיירות הדו שבועיות.
| + | |
| - | | + | |
| - | הגן הוזנח לאורך 19 השנים בהם היה הר הצופים [[מובלעת]] בשליטה ישראלית בתוך שטח [[ירדן|ירדני]]. בגן נחפרו [[מוצב|תעלות קשר]] והוטמנו בו [[מוקש|מוקשים]]. בתקרית ב־[[1958]] נהרגו בגן חיילים ישראלים שנתקלו במארב ירדני. גם היושב ראש האמריקאי של ועדת שביתת הנשק שבא לתווך, נהרג בתקרית זאת.
| + | |
| - | | + | |
| - | מצב הגן הלך והתדרדר עד שבשנת [[1980]] הוחלט לשקמו. בשנת [[1988]] נחנך הגן מחדש ומאז הוא מהווה מרכז חינוכי ומדעי כמו גם פינת מרגוע בקמפוס.
| + | |
| - | | + | |
| - | במרכז הגן הבוטני שבהר הצופים מצויה [[מערת ניקנור]],
| + | |
| - | | + | |
| - | ==מערת ניקנור והפנתיאון==
| + | |
| - | {{ערך מורחב|מערת ניקנור}}
| + | |
| - | | + | |
| - | '''מערת ניקנור''' היא [[מערת קבורה]] הנמצאת במורד ה[[מערב]]י של הר הצופים ובה נתגלתה [[גלוסקמא]] המתייחסת ל"ניקנור עושה הדלתות".
| + | |
| - | ב[[אוקטובר]] שנת [[1902]] התגלתה מערה בתוך שטח שקנו ג'ון ו[[קרוליין אמילי גריי היל]] במטרה להרחיב צפונה את מעון החורף שלהם בהר הצופים.
| + | |
| - | | + | |
| - | הממצא החשוב ביותר שהתגלה במערה היה הכתובת על־גבי גלוסקמה שזכתה לכינוי '''כתובת ניקנור'''.
| + | |
| - | | + | |
| - | המערה חצובה בקפדנות בסלע ה[[קירטון]] של הר הצופים. מחוץ למערה חצובה חצר מלבנית, שבצדה הדרום-מזרחי נמצאת חזית המערה.
| + | |
| - | | + | |
| - | חזית המערה היא למעשה [[אכסדרה|סטיו]]. צורה זו אופיינית למערות הקבורה המפוארות של ירושלים בימי הבית השני. הסטיו, שבמקורו היה מקורה אך עם השנים נפלה תקרתו, נפתח לתוך ארבעה אולמות קבורה, ובכל אחד מהם מספר כוכים. בין האולמות ישנם מעברים, שהשקעים בסלע סביב פתחיהם מלמדים כי היו מכוסים מעיִן בלוחות אבן, תופעה ייחודית למערה זו.
| + | |
| - | אולם קבורה חמישי, שאינו מקושר לשאר האולמות, נפתח מפתח בחצר שנמצא מימין לחזית, ובצדה המזרחי של החצר חצובים ארבעה פירי קבורה.
| + | |
| - | | + | |
| - | === הפנתיאון הלאומי ===
| + | |
| - | ב-[[1934]], הועלו עצמותיו של [[יהודה לייב פינסקר]] ממקום קבורתו ב[[אודסה]] ונטמנו במערת ניקנור. יוזם ההעלאה היה [[מנחם מנדל אוסישקין]], שרצה להקים [[פנתאון]] לאומי במערה.
| + | |
| - | | + | |
| - | אולם רעיונו של אוסישקין לא יצא לפועל, והאדם השני והאחרון שנטמן במערה, בצהרי יום שישי, [[3 באוקטובר]] [[1941]], היה אוסישקין עצמו.
| + | |
| - | | + | |
| - | [[חלקת גדולי האומה]] ב[[הר הרצל]] הוקמה לאחר קום ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בין השאר מכיוון שהר הצופים היה מובלעת בשליטה ישראלית בתוך שטח שבשליטת [[ירדן]].
| + | |
| - | | + | |
| - | ==בית החולים הדסה הר הצופים==
| + | |
| - | {{ערך מורחב|בית החולים הדסה הר הצופים}}
| + | |
| - | | + | |
| - | [[תמונה:04332v.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מבנה הכניסה לבית החולים בשנות השלושים]]
| + | |
| - | | + | |
| - | בשנת [[1934]] התיישב בארץ האדריכל [[אריך מנדלסון]], ובשנת [[1935]] הוא הגיש לאוניברסיטה תוכנית אב כוללת בה הוא שילב את המבנים הקיימים עם מבנים מתוכננים בנוגע לבית החולים תכנן מנדלסון קמפוס מודרני ובו מספר גושים של בנינים. בית החולים נסמך בעיקרו על שני מבנים מלבניים גדולים המחוברים על ידי שלושה מבנים הניצבים אליהם. בין המבנים תוכננו חצרות פנימיות.
| + | |
| - | בנין בית החולים, מודרני בתפיסתו וצורתו הפונקציונאלית מצטיין בקווים ישרים בהם שילב מנדלסון אלמנטים קישוטיים במטרה להדגיש חשיבות של חלקים מסוימים וסייע בשילוב הקמפוס בנוף ההר.
| + | |
| - | | + | |
| - | הבניין מצופה באבן מנוסרת המונחת בקווים אנכיים ולא מאוזנים כמקובל ומדגיש את היות האבן ציפוי בלבד.
| + | |
| - | | + | |
| - | בשנת [[1938]] נפתח בית החולים ובו 300 מיטות, בית ספר לאחיות, מכוני מחקר ומחלקות אשפוז מודרניות.
| + | |
| - | | + | |
| - | בית החולים ננטש במהלך מלחמת השחרור (ראה לעיל) כמו כל המוסדות והמבנים על ההר.
| + | |
| - | במשך שנים בהם עמד בית החולים בשיממונו נגרמו למבנה ולתכולתו נזקים כבדים.
| + | |
| - | לאחר איחוד ירושלים הוחלט לשקם את בית החולים. במבט רציונלי ייתכן והיה עדיף להרוס את המבנה הישן ולבנות עליו בית חולים חדש אך הלכה למעשה היה שיקום המבנה החלטה שמקורה רגשי גם מבחינה לאומית וגם עבור ארגון "הדסה" - סגירת מעגל היסטורי והערך הארכיטקטוני של המבנה בתכנון אריך מנדלסון הכריעו את הכף בעבור שימור המבנה והתאמתו לצורכי הזמן.
| + | |
| - | | + | |
| - | == הקמפוס המורמוני בירושלים ==
| + | |
| - | {{ערך מורחב| אוניברסיטת בריגהם יאנג}}
| + | |
| - | | + | |
| - | [[תמונה:Kidron jerusalem (10).JPG|שמאל|ממוזער|200px|קמפוס בריגהאם יאנג בירושלים]]
| + | |
| - | המרכז הירושלמי, של [[אוניברסיטת בריגהם יאנג]] ששמו המלא הוא "Brigham Young University Jerusalem Center" הוקם על הר הצופים בירושלים.
| + | |
| - | | + | |
| - | שגשוגה של מדינת ישראל, כמדינת היהודים, הוא מרכיב חשוב בדת הנוצרית המורמונית. לכן, הקמת קמפוס של אוניברסיטת בריגהם יאנג בירושלים, נראתה מבחינת הכנסייה המורמונית כחלק מההתייחסות החיובית כלפי העיר והעם.
| + | |
| - | | + | |
| - | ראשיתו של המרכז הירושלמי הוא בשנת [[1968]], כאשר הלימודים התקיימו במלון ב[[מזרח ירושלים]]. בשנת [[1978]] עבר הקמפוס לשטחי קיבוץ [[רמת רחל]]. בשנת [[1987]] הסתיימה בנייתו של הקמפוס החדש, על הר הצופים, המשקיף על הר הזיתים. במיקום האוניברסיטה המורמונית הושקעה מחשבה רבה תוך רגישות רבה להרמוניה הארכיטקטונית של האזור. מבנה האוניברסיטה, על קשתותיו ועמודיו, מהווה כיום את אחד המבנים החדשים היפים בירושלים.
| + | |
| - | <!-- [[Файл:File.png|200px|thumb|left|описание]] -->
| + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | [[Файл:Armon Hanatsiv IMG 1411.JPG|thumb|left|200px|Здания Еврейского университета и больницы Хадасса - вид с площадки Дворца наместника]]
| + | |
| - | [[Файл:Skopusberg mit Universitaet.jpg|thumb|right|200px|Кампус Еврейского университета и башня горы Скопус - вид с юга]]
| + | |
| - | [[Файл:תצפית מהר הצופים.jpg|200px|thumb|left|Вид с горы Скопус на Храмовую гору]]
| + | |
| - | | + | |
| - | '''Гора Скопус''' ([[иврит]] '''הַר הַצּוֹפִים''' (''Har HaTsofim''), Arabic جبل المشارف ''Ǧabal al-Mašārif'', lit. "Mount Lookout"), جبل المشهد ''Ǧabal al-Mašhad'', جبل الصوانة) - гора (высота: 826 над уровнем моря) в северо-восточном [[Иерусалим]]е.
| + | |
| - | | + | |
| - | После [[Война за независимость|Войны за независимость]] гора Скопус стала охраняемым ООН еврейским эксклавом в [[Иордания|Иордании]]. Занята [[ЦАХАЛ|израильской армией]] в [[Шестидневная война|Шестидневную войну в 1967 году]]. Сегодня гора Скопус находится в пределах муниципальных границ [[Иерусалим]]а.
| + | |
| - | | + | |
| - | ==История==
| + | |
| - | ===В древности===
| + | |
| - | Дающая обозрение всего [[Иерусалим]]а, гора Скопус была стратегически важной в качестве базы для нападения на город с древнейших времен. XII римский легион расположились там в 66 году н. э. <ref>Rome and Jerusalem; The Clash of Ancient Civilizations. Martin Goodman p.13</ref> Снова В 70 г. н.э. гора Скопус снова была использована в качестве базы для проведения осады города.<ref>"Иудейская война" [[Иосиф Флавий|Иосифа Флавия]], главы 81 и 82</ref>
| + | |
| - | | + | |
| - | ===Во время Войны за независимость===
| + | |
| - | По [[Соглашение о прекращении огня от 30 ноября 1948 года|соглашению о прекращении огня от 30 ноября 1948 года]], которое установило разделение Востока и Запада [[Иерусалим]]а, [[Израиль]] контролировал западную часть города, а [[Иордания]] восточную. Несколько демилитаризованных зон были установлены вдоль границы, одна из них горе Скопус.<ref name="Mideastweb">[http://www.mideastweb.org/isrjorarmistice1949.htm Mideast Web. org.]</ref> Раз в две недели конвои перевозили грузы в [[Еврейский университет в Иерусалиме|университет]] и [[Больница Хадасса|больницу]], находившиеся в израильской части демилитаризованной зоны на горе Скопус. Они периодически задерживались иорданскими войсками.<ref name=autogenerated2>''Encyclopedia Judaica'', "Jerusalem," vol. 9, pp. 1497, Keter, Jerusalem, 1978</ref> Доступ к больнице и кампусу университета был по узкой дороге, длиной около 2.5 км, проходящей через арабский район [[Шейх-Джаррах]] <ref name="Dominique Lapierre 1972, pp.284-285">Larry Collins and Dominique Lapierre, ''O Jerusalem!'', 1972, pp.284-285, Simon & Schuster, New York ISBN 0-671-66241-4.</ref> Огонь арабских снайперов по транспортным средствам, движущимся по маршруту доступа стал обычным явлением, и на дороге были установлены мины. Когда продовольствие и запасы в больнице начали сокращаться, большая колонна с врачами и грузами отправилась в осажденную больницу, что привело к атаке, известной как [[Нападение на медицинский конвой в Хадассу]].<ref name="Dominique Lapierre 1972, pp.284-285"/>
| + | |
| - | | + | |
| - | === После Войны за независимость ===
| + | |
| - | Статья VIII в [[Соглашение о перемирии 1949 года|Соглашения о перемирии 1949 года]], подписанного [[Израиль|Израилем]] и [[Иордания|Иордания]] в апреле 1949 года<ref name="AA">[http://unispal.un.org/unispal.nsf/9a798adbf322aff38525617b006d88d7/f03d55e48f77ab698525643b00608d34?OpenDocument UN Doc S/1302/Rev.1 of April 3, 1949] Hashemite Jordanian Kingdom Israel Armistice Agreement</ref> предусматривала
| + | |
| - | * возобновление "нормального функционирования культурных и гуманитарных учреждений на горе Скопус и свободного доступа к ней;
| + | |
| - | * бесплатный доступ к святым местам и культурным учреждениям и использование кладбища на [[Масличная гора|Масличной горе]];
| + | |
| - | * возобновление работы насосной станции в [[Латрун]]е, обеспечение электроэнергией [[Старый город (Иерусалим)|Старого Города]];
| + | |
| - | * и возобновление работы железной дороги в [[Иерусалим]].<ref name="AA"/>
| + | |
| - | | + | |
| - | В январе 1958 года представитель генерального секретаря ООН пытался убедить иорданцев соблюдать пункт VIII, но безуспешно.<ref name=autogenerated2 />
| + | |
| - | В мае 1958 года иорданские солдаты открыли огонь по израильскому патрулю, убив сотрудника ООН и четырёх израильских полицейских. Ральф Банч, помощник Генерального секретаря ООН '''Дага Хаммаршельда''' посетил [[Иерусалим]] и [[Амман]], чтобы найти решение, а затем сам Хаммаршельд, снова безуспешно.<ref Name=autogenerated2 />
| + | |
| - | Соглашение по горе Скопус, подписанное 7 июля 1948 регулировало демилитаризованную зону вокруг горы Скопус и уполномочивало Управление ООН по надзору за перемирием регулировать споры между израильтянами и иорданцами.
| + | |
| - |
| + | |
| - | Два принадлежащих евреям участка в Аль-Иссавии, известные как Ган Шломит или Сад Соломона, были приобретены г-жой '''Ф. Саломонс''' в 1934 году и проданы '''Gan Shlomit Company, Ltd''' в 1937 году.<ref name="UN Doc S/4030">[http://unispal.un.org/unispal.nsf/9a798adbf322aff38525617b006d88d7/b150f4c5505cda730525650000381049?OpenDocument][http://unispal.un.org/unispal.nsf/9a798adbf322aff38525617b006d88d7/a89735cf4dda2ef505256502005012fc?OpenDocument] Report of the Firing Incident of May 26, 1958 on Mount Scopus UN Doc S/4030 17 June 1958</ref> Эта земля была окружена забором, но столкновения вспыхнули, когда арабы, живущие на другой стороне забора, попытались возделывать землю, собирать оливки и проводить ремонт дома близко к забору. Арабов попросили не работать ближе, чем в пятидесяти метрах от забора без письменного разрешения израильской полиции. <ref Name="UN Doc S/4030"/>
| + | |
| - | | + | |
| - | Существовали две версии одного соглашения о демилитаризации. Одна была принята Франклином М. Бегли, представителем ООН, местным иорданским командиром и израильским местным командиром. Вторая не была принята израильским местным командиром. Наличие двух версий карта было причиной многих инцидентов в районе горы Скопус.<ref name="UN Doc S/4030">[http://domino.un.org/unispal.nsf/9a798adbf322aff38525617b006d88d7/b150f4c5505cda730525650000381049!OpenDocument UN Doc] Report of the Firing Incident of May 26, 1958 on Mount Scopus UN Doc S/4030 17 June 1958, para 80</ref>
| + | |
| - | | + | |
| - | ==Достопримечательности==
| + | |
| - | ===Еврейский университет в Иерусалиме===
| + | |
| - | [[Image:Founding of the Hebrew University.jpg|thumb|180px|Церемония открытия Еврейского университета, 1917]]
| + | |
| - | Строительство кампуса [[Еврейский университет в Иерусалиме|Еврейского университета]] на горе Скопус началось в 1918 году на землях, приобретенных у компании "Грей Хилл". Церемония приёмки была проведена в 1925 году в присутствии многих высокопоставленных лиц.<ref name="UJH"/> Дизайн университетского кампуса сэра Патрика Геддеса расположил здания университета на склонах горы. Ниже купол гексагонального Большого зала, напоминающего звезду Давида, как контрапункт к восьмиугольному Куполу Скалы в Старом городе.<ref name=autogenerated1>[http://www.hadassah.org/news/content/per_hadassah/archive/2004/04_DEC/art.asp Hadassah Magazine]</ref> Этот план не был реализован, но Геддес спроектировал университетскую библиотеку, сегодня юридический факультет Еврейского университета на горе Скопус.<ref name=autogenerated1 />
| + | |
| - | | + | |
| - | К 1947 году университет был солидным научно-исследовательским и учебным заведением с факультетами гуманитарных наук, естественных наук, медицины, образования и сельского хозяйства (в [[Реховот]]е), Национальной библиотекой, университетским издательством и центром образования для взрослых. Университет насчитывал из более чем 1000 учащихся и 200 преподавателей.<ref name="UJH">[http://www.huji.ac.il/huji/eng/aboutHU_history_e.htm The Hebrew University of Jerusalem - History]</ref>
| + | |
| - | | + | |
| - | ===Ботанический сад===
| + | |
| - | Ботанический сад [[Еврейский университет в Иерусалиме|Еврейского университета]] на горе Скопус был основан ботаником Александром Эйгом в 1931 году. Этот сад содержит одну из крупнейших коллекций израильских диких растений. Это было первое помещение иерусалимского [[Библейский зоопарк в Иерусалиме|Библейского зоопарка]].<ref>[http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3349288,00.html More than just Mount Scopus - Israel Travel, Ynetnews]</ref> Пещера в саду была опознана как гробница Никанора из [[Александрия|Александрии]], который пожертвовал деньги на одни из ворот [[Иерусалимский Храм|Храма]] [[Ирод]]а.<ref>[https://www.haaretz.co.il/hasen/pages/ShArtStEngPE.jhtml?itemNo=984035&contrassID=2&subContrassID=14&title='Man%20bites%20history%20'&dyn_server=172.20.5.5 Haaretz] Man bites history By Tom Segev</ref>
| + | |
| - | ===[[Больница Хадасса]]===
| + | |
| - | [[File:04032v.jpg|thumb|250px|Школа медсестёр в "Хадассе"в процессе строительства, 1934 год]]
| + | |
| - | В 1939 году женская организация [[Хадасса]] открыла клиническую больницу на горе Скопус<ref name="NYTIMES">[http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9B0DE0D71539F930A15752C0A961948260 NY Times]</ref> в здании, построенном по проекту архитектора Эриха Мендельсона. В 1948 году, когда иорданцы оккупировали Восточный Иерусалим и блокировали дорогу к горе Скопус, больница не могла больше функционировать.<ref name="NYTIMES"/>
| + | |
| - | | + | |
| - | 13 апреля 1948 года [[Нападение на медицинский конвой в Хадассу|гражданская колонна с медицинской техникой и сотрудниками больницы Хадасса на горе Скопус подвергся нападению со стороны арабских сил]]. 78 евреев, в основном врачей и медсестер, были убиты в инциденте.<ref>[http://www.zionism-israel.com/his/Hadassah_convoy_Massacre.htm Hadassah Convoy Massacre]</ref>
| + | |
| - | | + | |
| - | В 1960 году, после открытия клиник в различных местах, организация открыла медицинский центр на другой стороне города, в пригороде [[Иерусалим]]а [[Эйн Керем]].<ref name="NYTIMES"/>
| + | |
| - | | + | |
| - | ===Университет Бригема Янга===
| + | |
| - | Строительство иерусалимского центра Университета Бригема Янга на горе Скопус, которым владеет и управляет Церковь Иисуса Христа Святых последних дней первоначально вызвало споры из-за опасений, что [[Мормоны]] будет участвовать в миссионерской деятельности. Когда мормоны обещали не миссионерствовать в Израиле, работа на строительство было разрешено продолжить. Мормонский университет, как это широко известно, украшает панорамный вид на Иерусалим и завоевал награды за его потрясающую архитектуру.<ref>[http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/vie/Jerusalem3.html#Scopus Jerusalem - Beyond the Old City Walls]</ref>
| + | |
| - | | + | |
| - | == Ссылки ==
| + | |
| - | * [http://www.feeljerusalem.com/jerusalem_Hebrew_university.asp Mount Scopus - The Hebrew University]
| + | |
| - | * [http://www.feeljerusalem.com/jerusalem_Brigham_Young_University-Mormons.asp Mount Scopus - The Brigham Young University]
| + | |
| - | * [http://www.jerusalemshots.com/cat_en17.html Jerusalem Photos Portal] - Mount Scopus
| + | |
| - | | + | |
| - | {{Commons|Mount Scopus}}
| + | |
| - | {{Coord|31|47|33|N|35|14|39|E|region:IL_type:mountain|display=title}}
| + | |
| - | {{Use mdy dates|date=September 2010}}
| + | |
| - | {{DEFAULTSORT:Scopus, Mount}}
| + | |
| - | | + | |
| - | == Источники ==
| + | |
| - | * [http://he.wikipedia.org/wiki/הר_הצופים" הר_הצופים" в ивритском разделе Википедии]
| + | |
| - | * [http://en.wikipedia.org/wiki/Mount_Scopus "Mount Scopus" в английском разделе Википедии]
| + | |
| - | * הצעה לטיול [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3341709,00.html במתחם האוניברסיטה] בהר הצופים באתר ynet
| + | |
| - | * [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3546625,00.html על מפקד היחידה הסודית "מצוף 247"] באתר ynet
| + | |
| - | *[http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=465&wrkid=4940 מילות השיר "מעל פסגת הר הצופים"] מאת [[אביגדור המאירי]] שהתפרסמו בביצועו של [[יהורם גאון]]
| + | |
| - | * [http://hdl.loc.gov/loc.gmd/g7504j.ct001915 מפה מפורטת של שכונות ירושלים המזרחית והר הצופים] ב[[ספריית הקונגרס]]
| + | |
| - | * [http://www.aplaton.co.il/story_144 על אודות בית הקברות שבהר הצופים]
| + | |
| - | * [http://michaelarch.wordpress.com/2010/12/09/%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%95%d7%91-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%91%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%98%d7%90%d7%99-%d7%91%d7%a7%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%a1/ על בית הכנסת בקמפוס בתכנון האדריכל רם כרמי] באתר 'חלון אחורי', 12/10.
| + | |
| - | | + | |
| - | Примечания
| + | |
| - | {{Примечания}}
| + | |
| - | | + | |
| - | [[Category:Mountains of Jerusalem]]
| + | |
| - | [[Category:Neighbourhoods of Jerusalem]]
| + | |
