|
|
| (14 промежуточных версий не показаны.) |
| Строка 1: |
Строка 1: |
| - | {{Начало_работы}}
| + | #REDIRECT [[Бейтар (город в древней Иудее)]] |
| - | {{НП-Израиль
| + | |
| - | |русское название = Бейтар
| + | |
| - | |оригинальное название = {{lang-he|בֵּיתָר}}
| + | |
| - | |lat_deg= 31 |lat_min= 43 |lat_sec= 48.0378
| + | |
| - | |lon_deg= 35 |lon_min= 08 |lon_sec= 8.34216
| + | |
| - | |CoordAddon = type:city(0)_display=title_region:IL
| + | |
| - | |CoordScale =
| + | |
| - | |статус = древний город
| + | |
| - | |Карта =
| + | |
| - | }}
| + | |
| - | '''Бейтар (בֵּיתָר)''' (варианты написания в древнем Израиле: "ביתתר" или "בית תר") - древний еврейский город в [[Иудейские горы|Иудейских горах]], на вершине холма, окруженный [[Поток Рефаим|потоком Рефаим]] с трех сторон.
| + | |
| - | | + | |
| - | Город расположен в нескольких километрах к юго - западу от [[Иерусалим]]а.
| + | |
| - | | + | |
| - | Город играл важную роль в [[Восстание Бар-Кохбы|восстании Бар-Кохбы]] и был последним оплотом [[Бар-Кохба|Бар-Кохбы в войне с Римом]].
| + | |
| - | | + | |
| - | == Упоминания в древних источниках ==
| + | |
| - | Город Бейтар упоминается несколько раз в [[Талмуд]]е в других еврейских источниках.
| + | |
| - | | + | |
| - | Бейтар не упоминается в [[ТАНАХ]]е, но упомянут в [[Септуагинта|Септуагинте]] в [[Книга Йеhошуа бен Нуна|книге Йеhошуа бен Нуна]] (ט"ו, נט), в подробном описании городов [[Иудея|Иудеи]] в районе [[Бейт-Лехем]]а, которого нет традиционном тексте:''"И Керем, и Галим, и Бейтар, и Манахат"''.<ref>59а: [...] καὶ Καρεμ καὶ Γαλεμ καὶ'''Θεθηρ'''καὶ Μανοχω [... ] ([http://en.katabiblon.com/us/index.php?text=LXX&book=JoB&ch=15 рукопись в [[Синайский кодекс|Синайском кодексе]]</ref>
| + | |
| - | | + | |
| - | Бейтар упоминается многократно в источниках старинных еврейских мудрецов. За единственным исключением все ссылки появляются в контексте поражения [[Восстание Бар-Кохбы|восстания Бар Кохбы]].
| + | |
| - | [[Файл:Bitter map.png|250px|left|thumb|Карта осады Бейтара во время подавления восстания Бар-Кохбы в 135 году н.э.]]
| + | |
| - | | + | |
| - | == Археологические следы ==
| + | |
| - | Бейтар отождествляется с Хирбат-ал-Яхуд на вершине крутого холма к северо-западу от арабской деревни Батир. В полустертой латинской надписи на скале у источника вблизи деревни упомянуты три римских легиона, участвовавшие в осаде Бейтара.
| + | |
| - | | + | |
| - | Сохранились две квадратные стенные башни и бастионы, составлявшие часть укреплений, воздвигнутых во времена [[Бар-Кохба|Бар-Кохбы]] на развалинах сооружений эпохи [[Ирод]]а.
| + | |
| - | | + | |
| - | Находки керамических сосудов свидетельствуют, что поселение было заселено с VIII века до н.э. до конца [[Иудейское царство|Иудейского царства]], а затем в ранний римский период. Существует мало артефактов позднего римского и византийского периода; видимо, поселение прекратило свое существование в конце [[Восстание Бар-Кохбы|восстания Бар-Кохбы]].<ref>[[דוד אוסישקין]], "חפירת בדיקה בביתר, מצודתו האחרונה של בר-כוכבא", '''ארץ-ישראל''' כג (תשנ"ב), 1992, עמ' 260-275</ref>
| + | |
| - | | + | |
| - | == Бейтар в дни восстания Бар-Кохбы ==
| + | |
| - | Покинув Иерусалим, [[Бар-Кохба]] с войском отступил в Бейтар. Осада города продолжалась несколько месяцев в течение лета 135 г. н. э. Согласно преданию, крепость пала [[Девятое Ава|Девятого ава]]. Обнаружены также следы укрепленных римских лагерей, в которых находились осаждающие войска.
| + | |
| - | | + | |
| - | [[Евсевий]] написал о событиях 135 года н.э.: '''после усиления войны, в 18-й год правления Адриана, Бейтар был осаждён. Это был очень маленький город рядом с Иерусалимом. За время осады повстанцы погибли от голода."''<ref>Historia Ecclesiastica IV, 6, 3</ref> [[Иероним]] указывает, что Бейтар был взят в августа.<ref>In Zachariam, II, 8, 18-19</ref> что близко к традиционной дате из [[Мишна|Мишны]] - [[Девятое ава]].<ref>משנה, תענית, ד, ו'</ref>
| + | |
| - | | + | |
| - | == Источники ==
| + | |
| - | * [http://www.eleven.co.il/?mode=article&id=10590&query=%C1%C5%C9%D2%C0%D0 Электронная еврейская энциклопедия на основании КЕЭ, том 1, кол. 382–384]
| + | |
| - | * [http://he.wikipedia.org/wiki/ביתר Статья "Бейтар" в ивритской Википедии]
| + | |
| - | | + | |
| - | <!--
| + | |
| - | |
| + | |
| - | | + | |
| - | בתחתית העיר עברה הדרך מ[[איליה קפיטולינה]] ל[[בית גוברין]], כפי שמעידה [[אבן מיל]] שנמצאה לא רחוק מהכפר. לפי הכתובת, הוצבה האבן במרחק 8 מיל מירושלים בשנת 130, בזמן ביקורו של [[אדריאנוס]] ביהודה.<ref>* Germer-Durand, ''Epigraphie palestinienne'', '''RB''' 3, 1894, pp. 613-614</ref> ויקטור גרן היה הראשון שחקר וזיהה את ביתר. <ref>ויקטור גרן, '''תיאור גאוגרפי היסטורי וארכאולוגי של ארץ ישראל''' ב', מתרגם: חיים בן עמרם, ירושלים, תשמ"ג, עמ' 266-273</ref> ו"ד קארול עשה סקר יסודי בביתר בשנת 1923, הוא זיהה את הדרך המוליכה לישוב, חפיר חצוב בסלע, ומתקנים חקלאיים רבים. כמו כן הוא מצא את שרידי מערכת הביצורים של ביתר: מגדלים וחומות, שהוקמו לדעתו תחת לחץ וחיפזון.<ref>ו. ד. קארול, "ביתיר ושרידיה הארכאולוגיים", בתוך '''מרד בר כוכבא''' (עורך: אהרון אופנהיימר), 1980, עמ' 183-204</ref> בשנות הארבעים של המאה העשרים זוהו מחנות המצור הרומיים מדרום לביתר, ועימם מערכת המצור הרומית שכללה [[דייק]] מצור (כרקום, בלטינית: CIRCUMVALLTIO) שהקיף את ביתר, וכלל גם עמדות ירי כנראה בצד הדרום מערבי<ref>A. Reifenberg, ''Archaeological Discoveries by Air Photography in Israel'', '''Archaeology''' 3 (1950), pp. 40-46</ref> אורך הדייק היה מעל 4,000 מ' - יותר מהדייק של [[מצדה]]. ניתן להניח שבנוסף לחומת האבן ששרידיה נשתמרו בשטח כללה מערכת הדייק אלמנטים נוספים המוכרים הן מן הספרות הרומאית והן מן הספרות התלמודית כדוגמת מיכשולים שונים, ועוד.<ref>* A. Schulten, ''Beth-Ter'', '''ZDPV''' 56 (1933), pp. 180-4; E. Zickermann, [http://www.archive.org/details/zeitschriftdesde29deut Chirbet el-jehud (bettir)], '''ZDPV''' 29, (1906), pp. 51-72</ref>
| + | |
| - | | + | |
| - | בסקר שערך כוכבי, נמצאו אתרים נוספים, ביניהם מערכת של מצודות ונקודות תצפית מהתקופה הרומית, שהיו חלק מהמצור על ביתר<ref>מ' כוכבי, '''יהודה שומרון וגולן - סקר ארכאולוגי בשנת תשכ"ח''', ירושלים, תשל"ב, 24-25, 36-37</ref> בשנת 1984 חפר בביתר דוד אושסקין, הוא חשף חלקי חומה ומגדלים, שלדעת החופר נבנו בחיפזון שכן הבנייה הייתה רשלנית ולא אחידה. כמו כן נמצאו אבני קלע, וכן ראשי חצים המעידים על הקרב שנערך במקום.<ref>[[דוד אוסישקין]], "חפירת בדיקה בביתר, מעוזו האחרון של בר כוכבא", '''קדמוניות''' 41 (136), 2008, עמ' 108-112 ; [[דוד אוסישקין]], "חפירת בדיקה בביתר, מצודתו האחרונה של בר-כוכבא", '''ארץ-ישראל''' כג (תשנ"ב), 1992, עמ' 260-275 ; Ussushkin, D., ''Betar: The Last Stronghold of Bar Kochba'', '''Bulletin of the Anglo-Israel Archaeological Society''' 6 (1986-87), pp. 49-5 ; Ussushkin, D., ''Archaeological Sounding at Bethar, Bar Kokhba’s Last Stronghold'', '''Tel Aviv''' 20 (1993), pp. 66-97</ref>
| + | |
| - | | + | |
| - | בשנות הארבעים של המאה העשרים דיווח קירשנר על אוסף חפצי מתכת שהגיעו למנזר הדורמציון, מידי תושבי הכפר הערבי בתיר. הוא הסיק כי מדובר בכלים ששימשו במטבעה שפעלה בביתר בזמן מרד בר כוכבא.<ref>ב. קירשנר, [http://www.localarchives.org/DLIR/showcontent.aspx?id=2530 מטבעה של בר-כוכבא?] , '''ידיעות''' יב (תש"ו), 1945, עמ' 153-160 + [http://www.localarchives.org/DLIR/showcontent.aspx?id=2548 לוח ח'] {{PDF}}</ref> גיא שטיבל טוען כי המכלול היה חלק מסדנת יצור לכלי נשק שהייתה בביתר, ושימשה את המורדים.<ref>גיא שטיבל, ''ציוד צבאי מימי מרד בר כוכבא במערות מדבר יהודה'', חנן אשל ורועי פורת (עורכים), '''מערות המפלט מתקופת מרד בר כוכבא - קובץ שני''', ירושלים, 2009, עמ' 311</ref>
| + | |
| - |
| + | |
| - | הכוח הרומאי שהשתתף במצור מנה עד 12,000 איש מתוכם 8,000 איש שהשתתפו ישירות בלחימה. כתובת לטינית שנמצאה ליד המעיין ב[[ביתר]] מזכירה את [[הלגיון החמישי מקדוניקה]] ו[[הלגיון האחד-עשר קלאודיה]]. מאחר ששני הלגיונות האלה היו מוצבים ב[[דאקיה]] זמן קצר לפני [[מרד בר כוכבא]], בתקופת שלטונו של [[טריאנוס]], נראה כי גדודים משני לגיונות אלה הובאו לעזרה בדיכוי [[מרד בר כוכבא]] והוצבו כחיל משמר בביתר, לאחר כיבושו.<ref>C. Clermont-Ganneau, '''Archaeological researches in Palestine during the years 1873-74''', London 1899, p.263-270</ref> בנוסף ללגיונות אלו היו גם יחידות עזר לא ידועות. <ref>A. Schulten, ''Beth-Ter'', '''ZDPV''' 56 (1933), pp. 180-4 ; E. Zickermann, ''Chirbet el-jehud (bettir)'', '''ZDPV''' 29, (1906), pp. 51-72</ref>
| + | |
| - | | + | |
| - | ביתר מוזכרת בפפירוס ידין 44, בתעודה זו מהשנה השלישית למרד בר כוכבא, החכיר פרנסו של בר כוכבא ב[[עין גדי (שמורה)|עין גדי]], יונתן בן מחניים, חלקות קרקע לארבע אנשים, בשורה האחרונה בפפירוס, בסוף רשימת העדים בתעודה, מופיע ''"שמעון בר יהוסף עד לא מן ביתר"''.<ref>עדה ירדני, אוסף תעודות ארמיות, עבריות, ונבטיות, ממדבר יהודה, וחומר קרוב, ירושלים, תש"ס, עמ' 113-114</ref>
| + | |
| - | | + | |
| - | טרם נעשתה חפירה ארכאולוגית מקיפה בביתר בשל מיקומה השנוי במחלוקת.
| + | |
| - | | + | |
| - | == ביתר במקורות התלמודיים ==
| + | |
| - | על פי התלמוד הירושלמי נפלה ביתר בעקבות פעולתו של בוגד. רבי אלעזר המודעי שהיה מנהיגם הרוחני של הנצורים בביתר היה שרוי בצום ובתענית, והיה ידוע כי כל עוד עומדת לנצורים זכותו של רבי אלעזר, הרי שהעיר לא תיפול. כותי (שומרוני) אחד חדר לעיר, ודיבר עם רבי אלעזר המודעי דברים של מה בכך. משתפס בר כוכבא את הכותי, החשיד הכותי את רבי אלעזר המודעי בכך שהוא מתכוון למסור את העיר לאויב. בר כוכבא חקר את רבי אלעזר בדבר חשד זה, ורבי אלעזר הכחיש את הדברים. בר כוכבא לא האמין להכחשות, בעט ברבי אלעזר, והלה מת. לאחר מות רבי אלעזר נפסקה ההגנה האלוהית על העיר, והתאפשר לאדריאנוס לכבשה.
| + | |
| - | | + | |
| - | {{ציטוט|תוכן=שלוש שנים ומחצה עשה אדריינוס מקיף על ביתר. והיה ר' אלעזר המודעי יושב על השק ועל האפר, ומתפלל בכל יום ואומר: רבון העולמים, אל תשב בדין היום. רצה אדריינוס לילך לו. אמר לו כותי אחד: אל תלך! שאני אראה מה יש לעשות, ואמסור את העיר בידך. נכנס (אותו כותי) דרך ביבה של העיר. נכנס ומצא את ר' אלעזר המודעי עומד ומתפלל. עשה עצמו לוחש באזנו. ראוהו בני העיר והביאוהו אצל בן כוזבא. אמרו לו (לבן כוזבה): ראינו זקן זה משוחח עם חביבך. אמר לו (בן כוזבה לכותי): מה אמרת לו ומה אמר לך (ר' אלעזר המודעי)? אמר לו: (אם אני אומר לך יהרגני המלך, ואם לא אומר לך אתה הורגני; טוב לי (ש)יהרגני המלך ולא אתה. (הוסיף הכותי ו)אמר לו: אמר לי (ר' אלעזר) שאני מוסר את העיר. בא (בן כוזבה) אל ר' אלר' אלעזר המודעי, אמר לו: מה אמר לך הכותי הזה? אמר לו (ר' אלעזר): לא כלום! (אמר לו בן כוזבה:) מה אמרת לו (לכותי)? אמר לו (ר' אלעזר): לא כלום! בעט בו (בר' אלעזר) בעיטה אחת והרגו. מיד יצאה בת קול ואמרה: "הוי רעי האליל עוזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרועו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה" (זכריה יא, יז): הרגת את ר' אלעזר המודעי, זרועם של כל ישראל ועין ימינם, לפיכך זרועו של אותו האיש יבוש תיבוש ועין ימינו כהה תכהה. מיד נלכדה ביתר ונהרג בן כוזבה|מרכאות=כן|מקור=ירושלמי, תעניות פ"ד ע"ד;}}
| + | |
| - | | + | |
| - | בתיאור זה עולה כי תפילתו של רבי אלעזר המודעי מצילה את ביתר. המצור הממושך גורם לדמורליזציה דווקא אצל [[אדריאנוס]]. אז נחלץ לעזרתו שומרוני (כותי) חודר אל העיר בסתר ומסובב בתחבולה את הריגת ר' אלעזר המודעי בידי בר כוכבא. בהמשך הסיפור ישנו תיאור הטבח שבא בעקבות לכידת העיר והסיפור לפיו בן כוזיבא לא נהרג בידי אדם אלא מנכישת נחש. בהקשר זה מובא זיכרון חי מפי רבן שמעון בן גמליאל לפיו גם תלמידי בתי הספר בביתר (שמספרם מוצג בצורה מופלגת) הצטרפו ללחימה:
| + | |
| - | | + | |
| - | {{ציטוט|תוכן=אמר ר' יוחנן: קול אדריינוס קיסר הורד בביתר שמונים אלף ריבוא. אמר ר' יוחנן: שמונים אלף זוג של תוקעי קרנות היו מקיפין את ביתר, וכל אחד ואחד היה ממונה על כמה חיילות; והיה שם בן כוזבה, והיה לו מאתים אלף מטיפי אצבע. שלחו חכמים ואמרו לו: עד אימתי אתה עושה את ישראל בעלי מומים! אמר להם: וכי היאך אפשר לבדקם? אמרו לו: כל מי שאינו רוכב על סוסו ועוקר ארץ מן לבנון, לא יהיה נכתב בחיילות שלך. היו לו מאתים אלף כך ומאתים אלף כך|מרכאות=כן|מקור=ירושלמי, תעניות פ"ד ע"ד;}}
| + | |
| - | | + | |
| - | זוהי עדות המתארת את שיטת מבחני הקבלה לצבאו של בר כוכבא. בתחילה נהג בר כוכבא לכרות את אחת מאצבעותיהם של החיילים (או שעשו זאת בעצמם). אולם התנגדותם של החכמים בעניין גרמה לבר כוכבא לעוץ בהם כיצד הם חושבים שיש לבחון את חייליו. תשובתם הייתה שחייל ראוי בצבאו יכול לרכב על סוסו ותוך כדי דהירה לעקור ארז.
| + | |
| - | | + | |
| - | על טיב הדייק ומשמרות הפיטרול הרומיים סביב ביתר מרמזים דברי התוספתא (יבמות יד, ח):
| + | |
| - | {{ציטוט|תוכן=מעשה בששים בני אדם שירדו לכרכום (כרכום באה מהמילה הלטינית circumvallation "דייק") ביתר, ולא עלה (חזר) אחד מהם, ובא מעשה לפני חכמים והשיאו נשותיהם|מרכאות=כן|מקור=תוספתא (יבמות יד, ח)}}
| + | |
| - | | + | |
| - | על פי המסורת נפלה ביתר ביום [[תשעה באב]] המועד לפורענות, הוא היום שבו חרב [[בית המקדש]] הראשון ו[[הבית השני|בית המקדש השני]]:
| + | |
| - | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ ישראל וחרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה '''ביתר''' ונחרשה העיר...|מקור=משנה, תענית פ"ד מ"ח}}
| + | |
| - | | + | |
| - | כיבוש ביתר על ידי ה[[רומא העתיקה|רומאים]] (על פי המסורת ב[[תשעה באב]] של שנת 135), הריגת שמעון בר כוכבא והטבח בתושבי העיר היה למעשה סוף המרד והעצמאות היהודית ב[[ארץ ישראל]] עד קום [[מדינת ישראל]].
| + | |
| - | | + | |
| - | ב[[מסכת ברכות]] מצוין כי חכמים הוסיפו ברכה נוספת ב[[ברכת המזון]] – ברכת "הטוב והמטיב" – כאשר התאפשרה הבאתם לקבורה של הרוגי ביתר, לאחר שבתחילה נמנע מהם הדבר על ידי הרומאים.
| + | |
| - | | + | |
| - | ב[[תשעה באב]] חורבן ביתר מוזכר בקינה: "בליל זה יבכיון". להלן הקינה על העיר: "וגם נלכדה בתר, והייתה לפח מוקשים".
| + | |
| - | | + | |
| - | [[קובץ:Roman inscription near bettir.png|שמאל|ממוזער|200px|כתובת של חייל שפיקד על יחידה מ[[הלגיון החמישי מקדוניקה]] ו[[הלגיון האחד עשרה קלאודיה]] שנמצאה ליד המעין בביתר]]
| + | |
| - | | + | |
| - | ==ביתר כיום==
| + | |
| - | | + | |
| - | כיום נושאים המושב [[מבוא ביתר]], הכפר הפלסטיני [[בתיר]] והעיר ה[[חרדי]]ת [[ביתר עילית]] את זכרה של העיר הקדומה בשמם.
| + | |
| - | | + | |
| - | [[זאב ז'בוטינסקי]] מי שבעצמו כונה "ראש בית"ר" קרא את שם תנועת הנוער [[בית"ר]] על שם עיר המצודה הקדומה שסימלה בעיניו את הגבורה היהודית בעיר העתיקה. על מנת לשמר שם זה, אוית שמו של [[יוסף טרומפלדור]] בת' כדי לאפשר את פירוש ראשי התיבות של התנועה כ"ברית יוסף תרומפלדור".
| + | |
| - | | + | |
| - | העיר ביתר אף מוזכרת בהמנונה של התנועה- "ביתר הנלכדה [[יודפת (יישוב עתיק)|יודפת]] [[מצדה|מסדה]] תרומנה בעוז והדר...למות או לכבוש את ההר - יודפת מסדה ביתר"
| + | |
| - | | + | |
| - | == קישורים חיצוניים ==
| + | |
| - | {{coord|31.7300105|N|35.1356506|E|type:landmark|display=title}}
| + | |
| - | * שרגא גפני, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/hamaarch.htm המערכה והמצור על ביתר], באתר '''דעת'''
| + | |
| - | * [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3645 ביתר] באתר '''דעת'''
| + | |
| - | <div style="direction: ltr;">
| + | |
| - | David Ussishkin, [http://www.tau.ac.il/humanities/archaeology/projects/proj_past_betar.html Soundings in Betar, Bar-Kochba's Last Stronghold], TAU website
| + | |
| - | </div>
| + | |
| - | | + | |
| - | ==ראו גם==
| + | |
| - | [[מרד בר כוכבא]]
| + | |
| - | | + | |
| - | ==לקריאה נוספת==
| + | |
| - | * אהרון אופנהיימר, ''המרכז בביתר לפני מרד בר-כוכבא'', י' אלמן, א"ב הלבני, צ"א שטיינפלד (עורכים), '''נטיעות לדוד ספר היובל לדוד הלבני''', ירושלים תשס"ה, עמ' טו- כט
| + | |
| - | * ו. ד.קארול, "ביתיר ושרידיה הארכאולוגיים", בתוך '''מרד בר כוכבא''' (עורך: אהרון אופנהיימר), 1980, עמ' 183-204
| + | |
| - | * ב. קירשנר, [http://www.localarchives.org/DLIR/showcontent.aspx?id=2530 מטבעה של בר-כוכבא?] , '''ידיעות''' יב (תש"ו), 1945, עמ' 153-160 + [http://www.localarchives.org/DLIR/showcontent.aspx?id=2548 לוח ח'] {{PDF}}
| + | |
| - | * [[דוד אוסישקין]], "חפירת בדיקה בביתר, מעוזו האחרון של בר כוכבא", '''קדמוניות''' 41 (136), 2008, עמ' 108-112
| + | |
| - | * [[דוד אוסישקין]], "חפירת בדיקה בביתר, מצודתו האחרונה של בר-כוכבא", '''ארץ-ישראל''' כג (תשנ"ב), 1992, עמ' 260-275
| + | |
| - | * יצחק מגן, שחר בץ וליאור שפירא, "סיכום ראשוני של שתי עונות החפירה בחורבת ביתר המקראית", '''הקונגרס הארכאולוגי השלושים וארבעה בישראל''', 15 באפריל 2008.
| + | |
| - | <div style="direction: ltr;">
| + | |
| - | * Ussushkin, D., ''Betar: The Last Stronghold of Bar Kochba'', '''Bulletin of the Anglo-Israel Archaeological Society''' 6 (1986-87), pp. 49-5
| + | |
| - | * Ussushkin, D., ''Archaeological Sounding at Bethar, Bar Kokhba’s Last Stronghold'', '''Tel Aviv''' 20 (1993), pp. 66-97
| + | |
| - | * Karen Singer, ''Pottery of the Early Roman Period from Betar'', '''Tel Aviv''' 20, 1993 , pp. 98-103
| + | |
| - | * Germer-Durand, [http://www.archive.org/details/revuebiblique03ecoluoft Epigraphie palestinienne], '''RB''' 3, 1894, pp. 613-614
| + | |
| - | * E. Zickermann, [http://www.archive.org/details/zeitschriftdesde29deut Chirbet el-jehud (bettir)], '''ZDPV''' 29, (1906), pp. 51-72
| + | |
| - | * Dowling, Archdeacon, ''Interesting Coins of Pella and Bittir'', '''PEFQSt''', 1907, pp. 295-297
| + | |
| - | * W. D. Carroll, "Bittir and Its Archaeological Remains," '''AASOR'''' 5 (1923-4),pp. 77-103
| + | |
| - | * A. Schulten, ''Beth-Ter'', '''ZDPV''' 56 (1933), pp. 180-4
| + | |
| - | * B. Kirschner, "A Mint of Bar-Kokhba?" '''BJPES''' 13 (1946), 153-60
| + | |
| - | * Tsafrir, L. Di Segni, and J. Green, '''Tabula Imperii Romani. Iudaea – Palaestina''', (1994), pp. 86–87.
| + | |
| - | </div>
| + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | [[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים יהודיים בארץ ישראל]]
| + | |
| - | [[קטגוריה:הרי יהודה]]
| + | |
| - | [[קטגוריה:בר כוכבא]]
| + | |
| - | [[קטגוריה:יישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופת בית שני]]
| + | |
| - | [[קטגוריה:יישובים יהודיים שחרבו במרד בר כוכבא]]
| + | |
| - | -->
| + | |
| - | | + | |
| - | == Примечания ==
| + | |
| - | {{Примечания}}
| + | |
